פידים:
רשומות
תגובות

ספר מתכונים

ההגדרה למתכון על פי אבן שושן אומרת ש:
מתכון – רצפט, רשימה מפורטתשל חומרים לשם הרכבת דבר מה ("מתכון רפואי" "מתכון לעוגה") – [מתכון -,מתכונים, מתכוני]
"אבן שושן"

אני חובבת מתוכנת ובעיקר ספרים מכל סוג שהוא של בישול ואפייה, אני צורכת אותם בקפידה ומקפידה על מי שאני מצרפת למדף הספרים שלי. יש משהו כל כך חם, מזמין, יצרי וממלא באושר בספרי מתכונים. הסיפורים מאחורי המתכונים, התחושה שהם יוצרים מחזירים אותי אל הילדות, זה אולי הדבר הכי ממלא שניתן לקבל מספר.

הספר הבא עוצב לחברתי שהביא לי מחברת וביקשה כי אעצב לה ספר מתכונים שתוכל לרשום בו מתכונים. היא הביא לי ספר שנשא עיצוב של חברה במסגרת קד"מ שעשתה.
כדי לעצב לה את הלוח בצורה הכי פשוטה עם חיבור מצאתי דף אוכל ששמים על המגש ב"ארומה". עטפתי את המחברת כהתחלה בדף, ולשמחתי הוא התאים בול.

לאחר שעטפתי את המחברת בספר של ארומה לקחת מדבקות אותיות והכנתי כיתוב באנגלית עם שם מקבלת המתנה

לא רציתי על הספר מתכונים אבל כן רציתי לתת לו תחושה חמימה ומזינה ליצור ולהכין. הוספתי לו פרחים בצד שהתחברו לצבעים המאפיינים של העיצוב: לבן, שחור ואדום.

כדי לתת לה תחושה שכבר כדי לה להכין משהו שתלתי לה כל מיני מתכונים: כמה שלי וכמה שגזרתי לה מהעתון.


לקח לי להכין לה את זה בפחות משעה כולל הדבקת המתכונים וכתיבת מתכונים.
זו מתנה מקסימה להביא למישהו בשילוב עם עוגה או קופסאת תמרים.

appetito שזה בתיאבון באיטלקית

לקראת יום הולדתי שנחוג ערב חג השבועות אפתה לי אריאלה, אמה של כרמל ישראלי הקונדיטרית שאני מצלמת את מתכוניה (ע"ע הפוסט על הכנת חומוס ביתי והכנת הציזיקי), עוגת יום הולדת. העוגה הנבחרת הייתה עוגת הקרם שמנת ופירורים של נירה שויאר. אריאלה אחת הנשים היותר מיוחדות, צבעוניות ונפלאות שהכרתי הכינה לי עוגת שמנת מדהימה. עוגת השמנת הזו היא עוגה שדורשת עבודה דקדקנית, יסודית וללא סטיות בתמורה לכך היא תגרום לכם לקצור שבחים מכל טועם ותשאיר גם את הספקנים עם טעם של עוד.

עוגת קרם שמנת ופירורים
החומרים:3 כוסות קמח
שקית א. אפיה
3/4 כוס סוכר
2 ביצים
1/3 כוס חלב
כף תמצית וניל
קורט מלח
כלים דרושים: קערת עבודה גדולה
תבנית פיירקס שקופה שתהיה אח"כ גם התבנית שבה נשים את המלית.
תבנית עבור אפיית הפירורים העליונים לעוגה

אופן הכנת הבצק:שלב א': להכניס את כל החמרים לקערה לפזר מעל 200 גרם מרגרינה קרה חתוכה לקוביות וללוש בצק אחיד, אבל דביק.
שלב ב': לשטח 2/3 מהבצק ביד מקומחת על תבנית אפיה משומנת גדולה ו-1/3 מהבצק לשטח על תבנית קטנה (דרושות 2 תבניות עבודה).
שלב ג': לאפות את שתי התחתיות בזו אחר זו בחום גבוה כ-10 דקות כל אחת. מתקבל בצק בהיר – זה הצבע הרצוי יש להיזהר מאפיית יתר.
לאחר האפייה יש להמתין להתקררות הבצק.

לקרם שמנת (המלית של העוגה):150 גרם מרגרינה לא מלוחה/חמאה רכה מאוד
3/4 כוס סוכר
2 ביצים
כף תמצית וניל
3 גביעי שמנת אורינגל 27% שומן

אופן הכנת המלית:שלב א': להכניס לקערת המערבל מרגרינה/חמאה, סוכר, ביצים ווניל לערבב לקרם אחיד ואוורירי.
שלב ב': לאחר העירבול העדין, יש להוסיף את השמנת ולבחוש ידנית – ואני מדגישה ידנית בלבד בכף עץ.
שלב ג': לצקת את הקרם על התחתית הגדולה לאחר שהתקררה, לפורר את החלק האפוי הקטן לפירורים ולפזר מעל העוגה, לכסות ולשמור במקרר למשך יום.

הצלחת העוגה תלויה אך ורק בשמירה ומעקב אחר אופן ההכנה והעבודה, כל סטייה תוביל לאכזבה מרה, אין לקצר תהליכים, להשמיט מרכיבים, לדחוס את כל המרכיבים יחד תחת המערבל כל אלו יובילו לעוגה לא יציבה ודלילה.

הפעם מתארחת בבלוג הקונדיטורית המקסימה כרמל ישראלי, כרמל התארחה בבלוג בפעם הראשונה בהכנת הציזיקי. כרמל היא היום קונדיטרית במאפיית זומר התל אביבית, בין שלל המקומות שבהם כרמל שימשה כקונדיטורית ניתן למצוא את מסעדת "מסה", מסעדת "רדיו רסקו" וקונדטוריית ביסקוטי ועוד.

הפוסט הפעם מוקדש להכנת חומוס ביתי. מטרת הפוסט ללוות הכנת חומוס שלב אחר שלב – עם הסברים מפורטים וצילומים מנחים גם למי שמכין בפעם הראשונה.

מצרכים:

1 קילו חומוס (הכי קטנים הם הכי טעימים..)

מים

סודה לשתיה

בין חצי כפית לכפית (כרמל הגדירה קורט) מלח

כמון

פלפל לבן/שחור

כף גדושה של טחינה

שמן זית

שן שום קטנה

מיץ מחצי לימון סחוט

כלים:

סיר

קערה גדולה

בלנדר/בלנדר מוט/מג'מיקס

מסננת

כף עץ גדולה

השורות הבאות חשובות – נא לקרוא בתשומת לב יתרה.

במהלך הבישול הראשוני כרמל בחרה לבשל את כל חבילת גרגירי החומוס, כמות העומדת של 1 קילו של גרגרים יבשים, יחד עם זאת לאחר הבישול עבדנו רק עם 2 כוסות של גרגרים מבושלים שזה שווה ערך ל3/4  כוס של גרגרים יבשים. אופן ההכנה מתייחס הן לכמות של קילו או לכמות של 3/4 כוס גרגרים יבשים. הסיבה לבישול של כל הקילו משום שניתן להקפיא אותו בקופסא ולעשות בו שימוש בכל זמן נתון. הקפאה של הגרגרים לאחר הכנתם תאפשר בעצם להוציא בכל זמן שרוצים גרגרים – להפשירם תחת מים חמים, ולהכין ממרח חומוס, סלט חומוס גרגרים קר או להשתמש למרק בסוף הבישול.

אופן הכנת החומוס:

שלב ראשון:

יום/יומים מראש משרים 3/4 כוס חומוס בהרבה מים קרים – משרים ל – 24 שעות לפחות ניתן גם ליומים מראש. יש להוסיף רבע כפית סודה לשתיה עם המים של ההשריה. מספיק לשים פעם אחת. במהלך ה – 24 שעות יש להחליף את המים כל 8 שעות.

לאחר 24 שעות יש לשטוף את החומוס היטב ולבשל את החומוס עם סודה לשתיה עם רבע כפית בסיר עד לרתיחה.

לאחר שהחומוס הגיע לרתיחה יש לשטוף אותו היטב מכל הקצף

נקבל גרגרים יפים עגולים – חלקם יתפרקו ויחצו לחצי וזה בסדר גמור.

 

ממלאים שוב את הסיר במים ומניחים על אש קטנה, למשך 20 – 30 דקות  הגרגרים מוכנים כאשר ניתן להוציא מספר מהם ולהעבירים ב"מבחן המחיצה". מהו מבחן המחיצה?

מבחן ידוע שבו ניתן לדעת שהקטניה מוכנה כשהיא נמחצת בקלות ביד.

לאורך כל הדרך עד כה אין להוסיף מלח לחומוס.

לאחר הבישול ניתן לבחור ולהקפיא חלק מהחומוס במידה ובחרתם לבשל קילו חומוס.

שלב שני: קילוף הקליפה.

הקליפה של החומוס מכילה בעצם גזים, ויש צורך לקלפה, התעצלות תוביל לגזים וכאבי בטן לכן אין להתעצל. יתרה מכך הרעיון הוא לעשות חומוס מוצלח, נימוח – הקליפה תגרע מתחושה זו.

לאחר קילוף הקליפה, מתקבל חומוס נקי.

 שלב ג': הוספת התבלינים

בסיס העבודה שלנו הוא המים – מתחילים בהוספת חצי כוס מים פושרים עד חמים לחומוס בשום אופן לא מים קרים.

מוסיפים שליש כוס שמן זית

מוסיפים את השמן זית לגרגרי החומוס

מוסיפים כף גדושה של טחינה אם אוהבים בחומוס עם טעם דומיננטי של טחינה ניתן להוסיף עוד כף טחינה.

מוסיפים מלח – מומלץ להתחיל עם חצי כפית ולהוסיף לפי הטעם.

מוסיפים פלפל

מוסיפים את הכמון – מלבד הטעום היחודי של הכמון והנוכחות החשובה שלו ביצירת הטעם של החומוס, חשוב שתדעו כי הכמון או בשמו המדעי: Cuminum cyminum הוא צמח תבלין חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, הנפוץ ממזרח הים התיכון ועד מזרח הודו. פירות הצמח משמשים להפקת תבלין הכמון (בכל פרי יש זרע אחד). כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. בעבר השתמשו בפרותיו שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אינזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). כמון בחלב חכם הקל על הצטננות, והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים. השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.

מתחילים לעבוד עם הבלנדר, עבודה איטית, יסודית, לעבוד עם כלי מתאים ועמוק במידה ואתם עובדים עם בלנדר יד, במידה ועובדים עם בלנדר קרח יש לעבוד עם כפותור הפולסים ולא בווליום גבוה, שכן אז תתקבל עיסה חסרת טעם.

חשוב לעבוד בצמוד עם כוס מים פושרים  ולהוסיף לפי הצורך, על מנת לקבל מרקם נוזלי שמזכיר מעט טחינה גולמית.

הדרגה שאמורים להגיע אליה במרקם היא כמו של משקה שוקולטה, מעין עיסה נוזלית כבדה יחסית אך החומוס לא במצב קשיח. משום שבמקרר החומוס מתקשה מאוד. החומוס נאטם היטב ומועבר למקרר לארבע שעות קירור לפחות. אין לקצר תהליכים ולהעביר למקפיא.

 לאחר ארבע שעות במקרר מתקבל חומוס יציב שניתן להגישו כבר לשולחן – בצירוף של שמן זית, פטרוזליה, וכמובן לפי בחירתם בצירוף של מספר גרגרי חומוס ששמרתם בצד/פול/ביצה קשה/ בצל מטוגן/כדורי פלאפל.

ו

מתקבל חומוס יציב, נימוח עם גרגרים, מעולה עם פיתה חמה .

במסע שלי להכנת החומוס פגשתי בבלוג – חומוס להמונים – שהעלו את החומוס דרגה אחת והושיבו אותו עם הקוויאר – מזון מלכים והקדישו את כל האתר לחומוס.

בטח לא ידעתם אבל:

חומוסערבית: حُمُّص, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הינו מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש, ברוב המקרים, עם תוספות שונות כגון שמן זית, שום טרי, פטרוזיליה טרייה, מיץ לימון וטחינה.

החומוס נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, טורקיה, יוון, קפריסין, ארמניה ובמידה פחותה במדינות מערביות כגון אנגליה וארצות הברית.

לרוב "מנוגב" עם חתיכות לחם, בדרך כלל פיתה. במדינות ערב, מנת חומוס בצלחת היא ארוחת בוקר בסיסית ונפוצה מאוד שמוגשת בדרך כלל במסעדות פועלים קטנות.

  • חומוס גרגרים – מוגש עם גרגרי חומוס חמים.
  • חומוס עם טחינה – מוגש עם מנת טחינה מעל החומוס. נקרא גם "סלט חומוס".
  • חומוס פול – מוגש עם פול מבושל, לרוב מוגש חם (נקרא גם חצי־חצי או מחלוטה).
  • מסבחה/משוואשה – גרגרי חומוס מבושלים המוגשים שלמים, מעורבבים עם טחינה ותבלינים.

תוספות מקובלות נוספות לחומוס הן פלאפל, ביצה קשה, צנוברים, בשר טחון, בצל מטוגן או טרי ובישראל גם פטריות או שקשוקה.

יאלללה …..תכף הצילצול אז לסיכום :

 

  • תוספת סודה לשתיה לבישול החומוס מאיצה את ריכוך החמצה, בלעדיה אל תטרחו להתחיל את הבישול, יצא לכם חומוס אפור ולא מבושל גם אחרי 12 שעות מניסיון מר.
  • יש לעבוד בצמוד עם מים עד שתגיעו לדרגה של חומוס נוזלי שמזכיר מרקם של שוקולטה, לא לחשוש חומוס מתקשה במקרר.
  • תבלינים הם לפי הטעם והם אישים לכל אדם – עם הזמן תגיעו לדרגת הטעם הרצויה.
  • אם תרגישו שזה לא כמו הטעם של החומוס המוכר זה משום שאין בחומוס שלנו מלח לימון, אנא המנעו מהשימוש ותהנו מהטעם הטבעי.
  • החומוס יחזיק לכם עד 3 ימים במקרר וטעמו יהיה נפלא – המנעו מכנת כמויות ענק, מדובר בחומוס שכולו מרכיבים טבעיים.
  • הכמות מספיקה ל – 2-3 סועדים או ל- 4-5 סועדות

אהבתם ? נהנתם מהפוסט ? חשוב למיס פודינג לשמוע על כך!

נהנתם מפוסטים אחרים תלחצו על אהבתי במעלה הדף.

יצא לכם אחלה חומוס? ספרו לי ואספר לכרמל…. 

אני מכורה ללוחות מודעות, לוחות בעיתונים, לוחות עירוניים, לוחות של הקיבוץ, והכי הרבה הלוח האישי של כל אדם. אני בטוחה שניתן להכיר אדם כבר לפי לוח המודעות שלו – מה הוא רושם שם, מה הוא תולה, מה הוא מחליט לשים, מה לרשום, איך זה רשום ובאיזה אופן. מענין לגלות שדווקא מה שנעשה כבדרך אגב הוא לפעמים דווקא הרבה מהאופי שלנו. יש אנשים שלוח המודעות שלהם עמוס במתכונים, יש כאלה בטלפונים וכתובות, ויש כאלה ששמים שם כל מיני תזכורות. עולם שלם נפרס כשכותבים את המילה לוח מודעות באינטרנט. הלוח הבא עוצב לחברתי לעבודה שקיבלה לוח מודעות ורצתה לשדרג אותו לביתה. הלוח המקסים שילב: לוח שעם, לוח מחיק ולוח גיר הכל יחד, ובנוסף הגיע עם כל האביזרים ללוח. הלוח היה חלק ולבן עם כיתוב בצבע כתום בחלק העליון של הלוח, הבית שלה מאופיין בסגנון וינטאג' ורציתי להתאים אותו לבית.

היות והיה עליו כיתוב גדול של פעילות מקום העבודה ורצינו להסב את זה לבית, הבטחתי לה כי אקח את הלוח ואשדרג לה אותו כך שהכיתוב יוסתר והוא לא ישתקף. ראשית טיפלתי בכיתוב הכתום שהיה רשום. החלטתי להקדיש אותו לה ולבן זוג ולצין את שמם יחד.

רציתי לשדרג לה את המגנטים שצורפו ולשם כך הדבקתי עליו כפתורים לבנים שהתאימו להם בול ונתנו שידרוג למגנט האדום/שחור.

במקום החוט הלבן – שהיה דומה לשרוך נעלים, לקחתי חוטים חומים ופשוט כרכתי בינהם כצמה וקשרתי בין שני הווים. לא ידעתי מה גודל המקום שהיא רוצה לתלות את המסגרת והכנתי לה שרוך שניתן לשנות גודלו והיא יכולה לשחק עם האורך.

כדי לתת לה לוח שכבר מגיע קצת מוכן – הוספתי שתי תזכורות – האחת דברים לקנות לשישי והשני מתכון להכנת צזיקי. כדי לתת לדפים קצת טויסט, כתבתי את הכל על הדף מגש שארומה מגישה את המזון שלה. פשוט חתכתי את הדפים לגודל של דפי memo קטנים.

כשסיימתי את הלוח עטפתי לה כל בנייר שקוף וצירפתי שקית ריח לארון בריח לבנדר.

רוצה לטעום מעוד הדרכות ברחבי הרשת מרחבי הרשת:

עיצוב לוח מודעות על ארון בגדים

עיצוב לוח לתלית פתקים

יום עצמאות שמח

קרה לכם פעם שהתהפנטתם? שמשהו ריתק אתכם כל כך שפשוט הרגשתם שאתם נשאבים לתוכו? זו תחושה שמחד מאוד מרתקת בהיבט הקליני – איך אדם מתהפנט לתוך עולם מסוים? עולם שמושך אותו שמרתק אותו ונשאב לתוכו, זה כנראה מה שקרה לגיבור הרומאן "הבושם" של פיטר זיסקינד. הרומאן הכובש מתאר בחור צעיר שנולד ללא ריח גוף אך הוא עצמו בעל חוש ריח נדיר, הוא נמצא בחיפושו אחר הריח המושלם, ולמען מטרה זו הוא אט אט מתחיל בפעולות אכזריות שרק הולכות ומחריפות. הספר אחד המרתקים שנכתב במאה ה – 20 עובד לסרט כובש בעל אותו שם.

לפי הפנג שוואי חדרי בתים אשר טעונים באנרגיה לא נעימה ומשרים תחושת אי נעימות, חוסר נוחות או עיפוש ועכירות (לאחר מחלה למשל) ניתנים לטיהור והרגשת ריענון מחודשת. טקסי טיהור נפוצים ורווחים בכניסה לבית חדש, טקס טיהור משתנה מדת לדת ומתורה לתורה:

ביהדות רואים בים כמקור טיהור מרכזי, בזכות המלח הקיים בו כידוע סופח אנרגיות עודפות על כן הוא מקור טיהור, השילוב של שניהם ביחד מעולים, והים נחשב כמטהר רב השפעה.

במקרים שיש בבית מתחים וחרדות, מומלץ לשטוף את הבית במי ים שיעזרו להסיר אותם.

מלאו מיכל או בקבוק במי ים, הרטיבו בעזרתם את ריצפת הבית, בכל פינה, והשהו למספר שעות. המלח סופח אליו אנרגיות עודפות.

לאחר מכן שוטפים היטב את הרצפות בעזרת הרבה מאוד מים טריים ונקיים. [אין לערבב במים הנקיים שום סבון או חומר אחר, שכן תפקיד המים הוא להוציא החוצה את כל המלח הטעון באנרגיות העודפות.]

דרך טיהור נוספת:

לוקחים אגודה של עלי מרווה וכורכים אותה לאוגדן מהודק בקוטר של כמה אצבעות. שומרים במקום מוצל לייבוש.כאשר האוגדן יבש, מדליקים אותו בדיוק כמו קטורת ונותנים לעשן הריחני לטהר את סביבת החדר.

רוצים כתבה מצוינת על ריחות הגוף שלנו – קראו כאן

הריח מהווה אחד מחמשת החושים ולא לחינם תתרנים יאמרו כי כמה זה חסר לך בחייהם. היכולת להריח, להפנים מראה באמצעות ריח שמתלווה לזה מגבשים בין היתר זיכרון. זיכרון מתגבש לא רק באמצעות מראה, קולות, טעם, אלא גם באמצעות הריח שבעצם סוגר את הזיכרון. כך לדוגמה יש המון ילדים שזוכרים את בית סבתא שלהם כזיכרון חיובי – זיכרון שניצוק אליו עוגת תפוזים, ממתקים במחבוא, עצי פרי וגם הריח שהיה באוויר – אצלי זה היה ריח של פריחה, ריח של הפרחים שצומחים בעצי פרי, ריח שמלווה אותי עד היום.

תמיד מסקרנת אותי העובדה שכשאני נכנסת לבתים, יש להם ריח ייחודי להם, מעין טביעת ריח, כמו טביעת אצבע רק של ריח. ריח שאתה יכול לנשום אותו והוא נכנס לך אל תוך הריאות, כשלמעשה הוא נכנס לך לאונות במוח.

החלטתי להקדיש את הפוסט הבא ליצירת ריח בבית.

ראשית הדברים אני רוצה לפתוח בהסבר שכדי ליצור ריח נעים, אחיד שישאר בבית צריך בעצם להכניס אותו לקרקע שנכונה לקלוט אותו, בעצם לדף חלק – טוב מה אני הולכת סחור סחור? נקרא לילד בשמו לבית נקי, אבל לא כזה שעשו לו "רחיצת מונדיאל" – כלומר טיטוא בחלקים החשופים לפני שהח'ברה מגיעים לצפות במשחק והופס מעבירים את כל הליכלוך מתחת לספות. לפעמים בא לי להסביר לגברים שטיטוא זה לא סוג של שטיפה, זה פשוט שלב בשטיפה. בית נקי זה בית שמירקו אותו, ששטפו את הבית בצורה יסודית, הסירו אבק, הארונות נקיים, או לחילופין העוזרת עברה על הבית אופקית ואנכית.

בעיני אין כמו אקונומיקה, זה מוצר יסוד שצריך להיות בכל חדר, מבחינתי צריכה להיות גירסת תיק לאקונומיקה כך שנוכל ללכת בכל מקום עם אקונומיקה קטנה ונוכל לשפוך אותה בהנאה איפה שצריך.

כדי להרחיב ולסייע בכל הנושא של סדר ואירגון ועבודה נכונה – אני ממליצה על הטורים של Fly Lady

שמדריכה, מכוונת בצורה קלילה, נכונה ויעילה איך ליצור בית מסודר ונקי.

לאחר הניקוי היסודי איך גורמים לבית להריח כמו חנות סבונים:

• ראשית הדברים יש להחליט על ריח אחיד, מוביל שיהיה בכל הבית. לא מומלץ לשלב בין ריחות, להכניס גם פיצ'ולי, מאסק, ווניל בבית אחד. אמנם כולם נחשבים לעדינים אך זה ייצור מעין תחושת עומס ובילבול ריחות.

• אין ריח שהוא מומלץ, מוביל או טוב יותר – הכלל המוביל הוא הריח הנכון עבורכם שמשתלב בצורה נעימה בבית, נותן תחושה של זרימה שנושמים אותו. לא ריח כבד, לא ריח סמיך – אלא יוצרים תחושה של חוסר איזון.

• ריח צריך להשתלב בבית, באופי ובעיצוב של הבית – מה מרגיש לכם יותר נכון כשאתם עומדים בדלת – יסמין או וניל? מנטה או לבנדר?

• סיימתם לשטוף את הכל הבית מומלץ לרסס עם תרסיס אויר אהוב או להציב במספר מקומות מעמד ריח עם מקלות שזה עתה נטבלו בתמצית.

• כביסה שכובסה עם מרכך תכניס ריח נעים לארונות, אם יש לכם מייבש גם בימות הקיץ החמים אפשר להכניס ביבשנים מתקדמים לדקה רק כדי לתת לו סיבוב ריח עם מרכך מרוכז או דפים רייחנים למייבש.

• במקרה של העדר מייבש – שימוש במרכך כביסה במהלך הכביסה, ושילוב של דפים רייחנים בתוך הארון יבטיחו ריח לאורך זמן.

• כשלב אחרון בניקוי הכיור בצורה יסודית יש לנקות את הכיור בצורה יסודית ולשפשף את דפנותיו, לשפוך אקונומיקה ולהמתין, במקבל להרתיח קומקום מים. לאחר מכן לשפוך את המים החמים אל תוך הכיור.

• הנחת דף ריחני למייבש על גבי הפילטר של המזגן, יגרום למזגן להפיץ ריח נעים.

מטבח:

המטבח נחשב על פי שיטות עיצוב רבות כלב ליבו של הבית, ולכן כלב ליבו של הבית, יצירת אוירה נעימה, מזמינה כזו שיוצרת תחושת חום שניטעת בריח שנוצר בו, למשל: ריח של בישול.

ריח טוב נוצר בניקיון של כל מקור של התפתחות חידקיים: מקרר, שיש כיור, פינות אפלות.

הכל מתחיל בניקיון תקופתי של מוצרים קיימים, זריקת מוצרים שפג תוקפם וחידוש המזון.

טיפול במקרר:

מניסיון אישי אין כמו ניקוי קבוע של פעם בשבוע, אורך כחצי שעה אבל פשוט מקל את העבודה לטווח הארוך, שומר על מקרר נקי, ממורק, נטול ריח רע. סיימתם לנקות את המקרר תעבירו סמרטוט עם תמצית של ריח מנטה או אקליפטוס, מדובר בריחות עזים שיוצרים תחושה של ניקיון. אין לכם תמצית כזו – כף מי פה/ כף משחת שיניים על הסמרטוט וזה יוצר תחושה אחרת לגמרי. לאחר מכן ניקיון של המקרר עם מטלית שטבולה עם מעט סבון כלים ותמצית מנטה, אקליפטוס.

ניקיון המטבח:

• לעיתים שרואים בלאגן – לא מוצאים ידים ורגלים, קשה למצוא נקודה להתחלה. אם בוחרים כל יום פינה לעבוד עליה במטבח מצליחים לשמור על סדר לאורך זמן. אם מקפידים כל יום להעביר ניגוב על הארונות מטבח, בתוך הארונות, לזרוק מזון שפג תוקפו התוצאה היא סדר לאורך זמן.

חדרי שנה וארונות הבגדים:

• מרכך, מרכך ושוב מרכך טוב יוצרים ריח טובים לבגדים, שימוש בתרסיס בישום לבגדים המותאם לשימוש במייבש או בהתזה על הבגד יוצר ריח עז בארון.

• דפי מיבש בתחתית הבגדים מבשמת את הארון ואת הבגד. בייחוד אני ממליצה על המצעים ואז לשים בין הקיפולים

שירותים ואמבטיה:

מקלחת מזמינה יוצרת ומשרה אוירה מרגיעה, נינוחה ובעיקר משנה את כל האופן שבו היום היה בנוי


• הדלקת נרות רייחנים

• בקבוק של מבשם בכל פינה כזו תפיץ ריח טוב באופן קבוע.

• שטיפת האסלה אם מרכך ועם המברשת תותיר ריח נפלא בסיום הניקיון של השירותים והמקלחת.

• אם יש לכם בעייה קיצונית של ריח רע באזור השירותים והאמבטיה (כגון ריח ביוב שקיים לעיתים וקשה להיפטר ממנו) ניתן לשים עץ ריח מאחורי הניאגרה, עצי ריח בימים הראשונים שלהם מחוץ לשקית מפיצים ריח עז.

• הדלקת מבער עם תמצית כגון וניל, לילך וכד'.

פחי אשפה:

פחי אשפה זה אחת הצרות הגדולות של המטבח בעיקר בגלל העצלנות לזרוק את הפח. רצוי לקנות פח גדול ונוח כזה שיכול להכיל זבל וגם דברים גדולים שזורקים לפח.

• להקפיד להניח תמיד עיתון שיספוג במקרה של נזילה את רוב המים

• להקפיד על שתי שקיות בפח האשפה.

• לשים עיתון/דפים משומשים כשרוסס עליהם מעט בושם.

• פעם בשבוע לשים אקונומיקה בפח, עם סבון כלים ומים, בסיום לשפוך את הכל לתוך האסלה.

פינת האיך:

נר מבושם:

פעם זו היתה פעולה מורכבת. היום אפשר להכין נרות ריחניים בבית בקלי קלות. איך? הנה: בסיר קטן מניחים פתיתי פרפין, צבע מאכל ותמצית בושם אהוב. את הסיר הקטן מעמידים בתוך סיר גדול עם מים רותחים. מבשלים על אש נמוכה עד להמסת הפרפין. בתוך תבנית אפיה שמים פתיל כותנה ופריטים קטנים, כמו מקלות קינמון או צדפים. יוצקים פנימה את העיסה הנמסה ומקררים. שולפים החוצה את הנר המוכן, ובזמן הדלקתו הוא יפיץ לחח החדר את ריח הבושם שלכם.

הכנת מוביל סבונים

הדרכה מצוינת ונהדרת להכנת מוביל סבונים – פעילות מהנה בעיקר כי מותאמת לילדים מהבלוג המצוין של "הצבעים של קשת".

פעם בשבוע אני מדליקה נרות בבית, אני מאמינה שאם יש אנרגיה לא טובה בבית, הנר גורם לנקות ולטהר אותה

בטח לא ידעתם אבל:

• ייצור בשמים, בעיקר כקטורת, החל במסופוטמיה ובמצרים. לאחר מכן יוצרו בשמים על ידי הפרסים, הרומאים, תושבי עמק האינדוס וארצות נוספות במזרח אסיה. המצרים הקדמונים השתמשו בבשמים ובמשחות ריחניות דומיננטיות מטעמי דת ומרחו בהם את מתיהם כדי שהגעתם לעולם הבא תתקבל בברכה. בתנ"ך מוזכרים בשמים שהופקו ממור ומלבונה.

• בעין גדי התגלתה בחפירות ארכאולוגיות מעבדת בשמים צמודה אל שרידי בית כנסת עתיק מהמאה ה-6 לספירה. ריחות מוכרים יותר נוצרו בתקופה הרומית וכונו לראשונה פרפיום.

• במאה ה- 17 השתמשו בבשמים להרחקת ריחות לא נעימים בבתים. גברים ונשים נהגו להסתיר בשיפולי בגדיהם שקיות קטנות מבושמות והרופאים בתקופה זאת טענו שהבשמים מרחיקים מחלות מבני אדם. מלכי צרפת במאה ה-18 נחשבו לצרכני בשמים באופן לא מבוקר. על המלכה מרי אנטואנט סופר שאי אפשר היה להתקרב לחדריה מבלי שתיעצר הנשימה מהריח הכבד.‏‏[1]

• מקור השם הוא בצירוף שתי המילים הלטיניות: פר=דרך, פיום=עשן, כלומר דרך העשן, מכיוון שהשבטים הקדמונים נהגו להעביר מסרים בעזרת אש, קטורת ועשן וגם לצורך יצירת קשרים עם הכוחות העליונים. גרסה נוספת למקור השם טוענת כי המושג, דרך עשן, מקורו בשיטות עתיקות בהם נהגו להפיק בשמים. בהמשך, תעשיית הבישום המודרנית אימצה את השם הלטיני הקדום משום שניחוח מבטא אף הוא, ללא מילים, סוג של העברת מסרים אל הסביבה.

הבשמים מחולקים למספר סוגים ודרך הפקתם, משפיעה על משך השהות על עור הגוף:

• פרפיום – מכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות המכוהלות ב-96 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 20-40 אחוז.

• או דה פרפיום – מכונה לפעמים גם פרפיום דה טואלט. מכיל 100 אחוז תמציות בושם המכוהלות ב-86 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 10-20 אחוז.

• או דה טואלט – מכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות, המכוהלות ב-80 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 5-10 אחוז.

• או דה קולון – מכיל 100 אחוז תמציות המכוהלות ב-60 אחוז אלכוהול, מה שמעניק למי קולון ריכוז סופי של 2-3 אחוז.

• ריחות הם התוצאה של קליטת כימיקלים המתנדפים באוויר, אף על פי שכמו בחושים אחרים, גורמים פסיכולוגיים יכולים למלא תפקיד בתחושת הריח.

• תפישת הריח תלויה, במידה רבה, בנסיבות. ריח בישול נתפש כרצוי בעת בישול, אך לא לאחר הארוחה או כאשר יש תחושת מלאות. גם גורמים תרבותיים לוקחים חלק בתפישת הריח – מה שנעים לאחד עשוי להיות לא נעים לאחר. ריחה של הגויאבה למשל הוא ריח שנוי במחלוקת, כאשר לרוב האנשים דעה מוצקה עליו לכאן או לכאן.

• מחקר ריחות הוא שדה מחקר מתפתח, אך הוא מסובך ומורכב. מערכת ההרחה האנושית יכולה להבחין בין אלפי ריחות שונים על בסיס כמות מועטה ביותר של חומר הנישא באוויר. חוש הריח של חיות רבות טוב יותר. ישנם, למשל, סוגים של פרחים המפרישים ריחות הנקלטים על ידי דבורים במרחק של קילומטר ויותר.

• פרומונים הם ריחות כימיים המשמשים לתקשורת. נקבת העש יכולה להפריש פרומון שיגרה את הזכר ממרחק של כמה קילומטרים. מלכות דבורי הדבש מפרישות באופן קבוע פרומונים ששולטים על פעילות הכוורת. הפועלות בכוורת יכולות להפריש ריחות שיקראו לדבורים אחרות לתוך חלל מתאים כאשר הנחיל עובר ממקום למקום, או לסמן "אזעקה" כאשר הנחיל נמצא תחת איום.

פיצפקס:

סרט שעושה חשק וגם הרבה ריח טוב שעובר מבעד למסך הוא "שוקולד" שמבוסס על ספרה של הסופרת ג'ואן האריס ובוים על ידי לאסה הלסטרום.

Parfumee Journee  שזה יום ריחני בצרפתית.

עוגת גבינה קרה וקלה

 

אם יש תחושה שתמיד גורמת להתרפקות – זה התחושה של טעם בפה, היכולת לדמיין מזון לחוש את טעמו בפה היא אם כל הזיכרונות המתוקים. אין כמו הטעם של עוגת גבינה – קרה או אפויה, שמנת פירורים או סתם קסטה טעימה, אני אוהבת אותה.

העוגה הבאה קיימת בכל בית בוריאציה כזו או אחרת, אני מביאה פה גירסה מקוצרת שמתאימה מאוד לעבודה עם ילדים.

מרכיבים:

2 – 3 חבילות פתי בר וניל או שוקולד (או גם וגם)

 1 קופסאת גבינה של 750 גרם 5% או 9%

 1 קופסאת שמנת מתוקה

1 כוס סוכר

לרוטב שוקולד: 50 גרם מרגרינה

 200גרם שוקולד חלב

1 כף קקאו

 אופן ההכנה:

1. בתוך תבנית פיירקס מסדרים את ביסקוויט הפתי בר ומכינים את השכבה הראשונה

2. אל תוך המיקסר להעביר את הסוכר

 

3. להוסיף את השמנת המתוקה

 3. להקציף יחדיו את הסוכר והשמנת יחדיו למשך 3-5 דקות רצופות

 

4.  מוסיפים את הגבינה הלבנה אל תוך הקצפת המוכנה

5. שופכים את העיסה המוכנה על הפתי בר המסודר בתבנית

6. לאחר שישרנו את הגבינה בתוך התבנית נפרוס עוד שכבה של פתי בר

7. לאחר סידור יציב וצופף של הפתי בר מגיע שלב השוקולד

בטח לא ידעתם אבל:

  • שמנת, או שמנת מתוקה, היא מוצר חלב המשמש לבישול או להקצפה.
  • השמנת מיוצרת על ידי הפרדה מתוך חלב של השכבה העשירה ביותר בשומן, שבאופן טבעי צפה למעלה זמן קצר לאחר החליבה.
  • אחוזי השומן בשמנת נעים בין 10% עד יותר מ-50%. ככל שאחוז השומן גבוה יותר כך השמנת יציבה יותר, ונוטה פחות "להתפרק" בבישול. כאשר המתכון דורש ערבוב של שמנת לתוך נוזל רותח, משתמשים לרוב בשמנת שבה לפחות 30% שומן, כדי למנוע את היפרדותה לחלב ולשומן בנפרד.
  • בשמנת המתוקה בישראל 10-42% שומן.
  • שמנת שבה 30% שומן או יותר ניתן להפוך לקצפת – ערבוב אוויר לתוך השמנת גורם לה להכפיל את נפחה כי בועות האוויר נלכדות בין חלקיקי השומן. 
  •  שמנת חמוצה מייצרים על ידי הוספת תרבית חיידקים מתאימה לשמנת, שגורמת לייצור חומצה לקטית שמסמיכה את השמנת וגורמת לטעם החמוץ האופייני של שמנת חמוצה. 8. בישראל, מאחר שהחלב המשווק בחנויות עובר המגון, אי אפשר להפריד מתוכו שמנת בייצור ביתי, אך ניתן בשעת הצורך להכין שמנת על ידי ערבול של חמאה מומסת בחלב.

ייאללה….. תכף הצילצול אז לסיכום:

  • אפשר להנות ולבחור להשתמש בשני סוגים של פתי בר וניל/שוקולד.
  • ניתן להוסיף חצי חבילה של אינסטנט פודינג וניל לקצפת.
  • שווה לנסות: שתי שכבות של פתי בר כשכבה התחתונה- זה מגן על הפתי בר שלאט נמס ומספק לו עוד שכבה חזקה.
  • 3 כפות גדושות ושמנמנות של שוקולד נוטלה יהפכו את העוגה לעוגת גבינת השוקולד הכי טעימה שיש.

מילקשייק גלידה ודבש

אני מתה על המילה מילקשייק, אני לא יכולה להסביר איך ומה אבל יש משהו כל כך נעים במילה הזו כשהיא מתגלגלת על הלשון, בעברית מילקשייק נקרא קציף, ואני סבורה שאין כמעט מישהו שעושה שימוש במילה הזו. המתכון הבא הוא פיתוח למתכון בסיסי למילקשייק, שהופך להיות ממש מרענן בזכות התוספת של הדבש.

מרכיבים:

חצי כוס חלב

חצי כוס גלידה

חצי כוס קוביות קרח

1 כף דבש

אופן ההכנה:

  1. לקחת את החלב והדבש אל תוך הבלנדר. אני בחרתי בגלידה של קוקילידה, גלידה פשוטה וקלילה.

2. יש לעבוד עם כמויות מדויקות כי אם שמים יותר חלב ופחות גלידה יש תחושה מאוד מימית, ומאידך אם שמים יותר גלידה ופחות חלב יש תחושה כבדה ושומנית. 3. לכתוש בבלנדר כוס קרח.

4. להוסיף את הדבש.

5. שלושה שלבים פשוטים – פחות מ -9 דקות עבודה כולל שטיפת הכלים בזמן שהבלנדר עובד, ויש לכם מילקשייק גלידה לראש השנה

 

 

בטח לא ידעתם אבל:

  • במקור, המילה דבש התייחסה לנוזל מתקתק מתמרים משום שהתמרים הם הפרי המתוק ביותר שהיה מוכר. הדבש שנזכר בתנך הוא בעצם התמר. בכתבים הקדומים נהגו לקרוא לכל נוזל מתוק שהוכן על ידי האדם ממיצי פירות בשם דבש, ולכן מוזכר דבש מתמרים, מתאנים, מחרובים, ומפירות מתוקים ועסיסיים אחרים. דבש הדבורים קיבל אף הוא את הכינוי דבש בשל מתיקותו. עם חלוף הזמן רק דבש הדבורים נותר עם השם דבש; דבש התמרים מכונה בדרך כלל סילאן, וכיום הוא מוגדר כסירופ – מיץ תמרים מרוכז, שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם.
  • אמונה אוניברסלית היא שאכילת דבש במשך 30 יום לאחר החתונה מבטיחה שהנישואים יהיו מתוקים, שטופי אהבה והבנה. 30 יום הם זמן הקפת כדור הארץ על ידי הירח ולכן התקופה הזו קרויה ירח דבש (Honey Moon).
  • הדבש שימש כתוסף מתוק לרוב המזונות והיה המרכיב הפופולרי ביותר בתרופות שרקחו המצרים – הוא מוזכר כ-500 פעם ב-900 התרופות שמתכונן מצוי בידינו כיום. ניתן לראות את החשיבות של הדבש בתרבות המצרית בכך שהיה לו קשר משמעותי ללידה (אכילת דבש סיפקה לגבר ולאישה אנרגיה ופוריות הנדרשות על מנת להרות ילד), ולמוות (הדבש היה רכיב חשוב בייצור נוזל החניטה).
  • המצרים העריכו את הדבש כל־כך עד שהעלו אותו באופן קבוע כמנחה לאלוהיהם, נהגו להאכיל בו חיות קדושות (על פי הדת המצרית), או שנתנו אותו כמתנה לפקידים רמי־דרג. הדבש שימש אצל המצרים הקדמוניים כאמצעי תשלום; כך, למשל, נמצא בספר החשבונות של סתי הראשון במאה ה-19 מצאו ארכאולוגים שחפרו במצרים כד גדול של דבש. הם פתחו אותו וטעמו ממנו. טעם הדבש היה מושלם אף שהיה בן אלפי שנים. מאז נמצאו כדי דבש ליד כמה מקברי הפרעונים. הצבת הדבש ליד החנוט נועדה לתחיית המתים, על מנת שכאשר יקום המת לתחייה, יעמוד לרשותו המאכל הטבעי המשובח ביותר. הדבש העתיק ביותר המצוי בידנו מוצג כיום במוזיאון החקלאי בדוקי שבמצרים.
  • אצל עמים שונים רווחה הדעה כי דבש מגביר את אונו של הגבר. בשל כך היה נהוג אצל שבטי הטבטונים בגרמניה להשקות בני זוג שזה עתה נישאו ביין דבש, כל יום במשך שלושים יום לאחר החתונה.
  • במסורת היהודית הדבורה טמאה (כלומר אסורה באכילה), אך דבשה טהור. הסיבה: הדבש אינו נוצר בגוף הדבורה כמו חלב לדוגמה, אלא הוא צוף פרחים שעובד עיבוד בגופה ובכוורת. לפי ההלכה זפק הדבורה הוא "מחסן זמני" לדבש בין הפרח לכוורת. זאת אף על פי שהדבורה מכניסה אנזים מתוך גופה אל הדבש. הדבורה יונקת את הצוף באמצעות חדק ארוך, ואוגרת אותו בזפק המצוי במרכז גופה ומכונה גם "קיבת דבש". התהליך בו הופך הצוף לדבש מתחיל כבר בזמן מעוף הדבורה כשהאנזים אינוורטאז מופרש מבלוטות הראש שלה ומפרק את הדו-סוכר סוכרוז  לשני חד סוכרים: פרוקטוז וגלוקוז. אולם מפני שכמות החומר זעומה והיא בטלה בשישים, כנראה שהדבש בכל זאת ראוי לאכילת שומרי כשרות, או מפני שהאנזים נחשב כהפרשה בלבד שאין בה צורך כעת, אחרי גמר תהליך ייצור הדבש, ולכן אינו אסור באכילה.

זמן רב לא כתבתי בעיקר כי אני עובדת על פיתוח של כמה מתכונים וכמובן על שני מגה פוסטים בנושא של בית (האחד נוגע למעבר דירה והשני נוגע לנושא של ריחות בבית).

ואני רוצה לחתום בדבריו של הרב קוק מתוך הספר מדבר שור "והנה ראש השנה 'זה היום תחילת מעשיך', מתעורר הכוח הקדוש כמו שהוא בעצם, כי זה חוק שיום ההתחלה נשארת בו סגולת הקיום."

עוגת פרילי

"וכששאל השפן 'דבש או שמנת מתוקה ללחם?' נתרגש פו מאד והשיב: "גם זה וגם זה!" ומיד, כדי שלא ייראה רעבתן, הוסיף ואמר: "אבל אל תטריח את עצמך בגלל הלחם" (עמוד 30)

לעולם האפייה הגעתי בנסיבות עצובות, בעצם אין סיבה משמחת לעובדה שנכנסתי לתוך עולם הבישול והאפייה, אבל לחיים יש דרך משלהם ולפעמים אתה מגלה שהגעת למקום שבכלל לא שיערת שתגיע אליו.

אם יש משהו שאי אפשר לרמות בו זה אוכל, קשה להסתיר הבעת פנים כשאוכלים, יש משהו באוכל שהוא מאוד חשוף, שורשי מתעלם מכל מסכה שאנחנו שמים על פנינו. אנשים מביעים את עצמם באמצעות אוכל, לעיתים מבלי שהם מודעים לכך. משהו בגוף משתחרר כשאנחנו אוכלים, אוכל הוא סוג של עונג, הנאה.

העוגה הבאה נמצאת עדין בשלבי פיתוח, אני חושפת אותה בשלבים אלו כי אני אשמח לשמוע מגולשים נוספים על העוגה - לקבל תגובות חיוביות וגם שליליות.

 

הכמות מתאימה ל – 2 תבניות אינגליש קייק חד פעמיות

יש לחמם את התנור מראש לחום של 180 מעלות.

מצרכים:

1 כוס שמן = 240 מ"ל

1 כוס סוכר

4 ביצים

2 כוסות קמח מנופה = 280 גרם

שקית אבקת אפיה

חצי כפית סודה לשתיה

2 קופסאות פרילי קטנות – פרילי תות או משמש, או אם יש לכם רק קופסא אחת אז להמיר לקופסאת פרילי אחת ולהוסיף חלב באותה כמות

במידה והבלילה יוצאת מעט כבדה ניתן להוסיף 2 כפות חלב.

 לשידרוג:

להוסיף לבלילה שוקולד לבן שבור גס

לקישוט:

שקדים קלופים ופרוסים קלויים קלות במחבת

 אופן ההכנה:

ראשית טורפים יחד את השמן עם הכוס סוכר והביצים, בקערה נפרדת לנפות את הקמח יחד עם האבקת אפייה והסודה לשתייה. מאחדים בין שתי הקערות ומוסיפים את הפרילי. יוצקים לתבנית ואופים בחום של 180 מעלות כ-30 – 40  דקות, עד שהעוגה יציבה וקיסם יוצא כמעט יבש לגמרי (עם פירורים לחים).

 

כמה הערות:

  • העוגה נמצאת בשלבי הפיתוח שלה, מה שאומר שייתכן והכמויות מעט לא מדויקות, למרות שעבדתי הרבה כדי להגיע לרמה שהיא תהיה ברת ביצוע ושתהיה בעלת גימור מושלם
  • ניתן לשדרג עם הוספת שוקולד לבן שבור גס/ צ'וקלד צ'יפס לבן
  • ניתן להמיר לכל יוגורט עם פרות שתבחרו
  • בהיעדר יוגורט פירות ניתן להמיר לשמנת חמוצה, יוגורט לבן פשוט.
  • יש לשים את הבלילה בתבנית כך שתגיע עד 3/4 מגובה התבנית, היות והעוגה תופחת מאוד.
  • אם לא הדגשתי מספיק יש לנפות את הקמח

כמה דברים עלי ועל אוכל:

  1. אצלי האוכל הוא סוג של סטייה
  2. עוד לפני שבכלל התחלתי להכין מתכון אני כבר צריכה לדעת איך הוא יצא מהתנור ומה המשוב שאני מקבלת עליו, אין ספק סבלנות זה מצרך נדיר
  3. אני פותחת את התנור בזמן האפייה בלי הפסקה, עם השנים למדתי לשלוט בזה ולהתאפק אבל לא מספיק כמו שצריך
  4. תוספת לסעיף הקודם יש פעמים שאני יוצאת מהבית ומכניסה את האוכל לתנור רק מהפחד שאני לא אשלוט ואפתח את התנור 600 פעם.
  5. מבחינתי צריך להוציא חוק שחתונה צריכה להתחיל מהקינוחים, כל המנות לפני זה סתם ביזבוז.
  6. בהמשך לסעיף הקודם צריך להעניש מלצרים שמבטיחים לאורחים שהקינוח יגיע עוד רבע שעה, והאורח מוצא את עצמו ממתין שעה שלמה בלי אף מלצר באופק, זו גסות רוח לשמה..
  7. להחליט שמגישים קינוח לאורחים אחרי השעה 23 נחשב לפשע חמור, יש אנשים (בלי לנקוב בשמות) שיושבים כל החתונה ונאחזים במחשבה שתכף יגיע הקינוח ובסוף מוצאים את עצמם ממתינים עד השעה 01:00 לסופלה או לקרם בורלה.
  8. גלידה לא מחליפה קינוח היא תוספת לקינוח, דגש על המילה תוספת.
  9. אני בחיים לא הייתי עוזבת את המכשפה מ"הנזל וגרטל" רק המחשבה לגור בבית שכולו ממתקים העלתה לי עוד קילו.
  10. אין כזה דבר צ'יפס בתנור, צ'יפס יכול להיחשב צ'יפס רק אם הוא עבר טיגון עמוק בשמן ויצא משם שיש עליו עוד 500 קלוריות במקום 100.
  11. פחזניה זה לא רק שם של קינוח, זה גם של מראה, אפילו מראה חינני ביותר … אני אמורה לדעת את זה אני הרי פחזנית בעצמי.
  12. לאנשים שמנים אין שומן בצדדים, מה שבעצם רואים זה את השרירים המומסים שלהם. כן, לכל הרזים אני רוצה להבהיר משהו – אתם אולי רזים אבל אין לכם את הכמות שרירים שלנו.
  13. אחרי הפוסט הזה החלטתי לפצוח בדיאטה.

Appetito שזה באיטלקית בתיאבון.

 

"הסופר אינו צריך לשאוף לתאר אירועים גדולים, כי אם להפוך את האירועים הקטנים למעניינים".

ארתור שופנאהואר

אם הייתי צריכה לבחור ספר אחד שהשפיע עלי יותר מכל הייתי בוחרת ב"עולם על פי גארפ". הרומאן שבעיני הוא רומאן מופת, מלא השראה, חיים ובעיקר מתאר סאגה משפחתית מדהימה שנותנת פרספקטיבה נכונה לגבי המושג משפחה. הרומאן הגיע לידי בגיל הנכון ובמקום הנכון בעודי בת 14. אני לא בטוחה שזה ספר מתאים לגיל 14, הוא מתאר בצורה חושפנית וגלויה דברים הנוגעים לאהבה, משפחה, בגידות, מוות, אובדן – מושגים שאז עיכלתי בקלות, היום אני מבינה שלא מדובר בדבר של מה בכך.

האהבה שלי לספרים התחילה בכיתה א' – היה מעין רגע אחד שפתאום ראיתי בעולם של הספרים – משהו אחר, פתאום זה לא היה נראה לי טירחה או נטל, אלא באמת משהו שכבש אותי. בכיתה ד' זה תפס והפך להיות חלק אינטגרלי מחיי. גמעתי ספרים בלי סוף, עד היום אני רואה בתקופה הזו שנמשכה עד התיכון כאחת התקופות המגבשות והמעצבות בחיי ולספרים יש מעמד חשוב באיך שאני היום.

שבוע הספר זימן לי להשתתף בהחלפת סימניות, ימים ארוכים בילתי בהחלטה לעיצוב הסימניה, למעשה נדרשתי להכנת שתי סימניות כל אחת מחומר אחר. בחרתי בסימנית מגנט, סימניה מבד, סימניה נפתחת כמו כרטיס, משולבת נייר ובד. לרעיון הסימניה ממגנט הגעתי לאחר מחשבה רבה, בתור אחת שיש לה אלפי סימניות שפזורות בכל מקום חוץ מבספר עצמו, הגעתי למסקנה שמקרר זה המקום למקם סימניה – כך היא תהיה זמינה בכל מצב, ואם מחליטים לקחת הפסקה בין ספר לספר, זה יכול להיות למגנט.

הסימניה הנוספת הייתה מבד, לטעמי זו הסימניה הפחות מוצלחת שכן לא הצלחתי להוציא לפועל את מה שראיתי בדימיון אל תוך הבד, ולכן לא התפשרתי והכנתי סימניה נוספת כמו כרטיס נפתח שפשוט סוגרת על הדף בספר

ואף קריאת ספר לא שלמה עם כוס תה מהביל ועוגיות ביסקוטי ליד.

צירפתי שתי שקיות נייר ארוזות עפ"י הדרכה מקסימה מהבלוג של מורשמלו להכנת מארז נייר: שקיית נייר המכילה שקיקי תה, שקית נייר עם עוגיות ביסקוטי נהדרות

 בטח לא ידעתם אבל:

ארתור שופנהאואר הוא פילוסוף גרמני, בעל השקפות פציפיסטיות וקוסמופוליטיות, תורתו שימשה כשלב חשוב בהתפתחות הפילוסופיה האירציונלית.

שופנהאואר הושפע מכתביהם של אפלטון, קאנט ופילוסופיה הודית, הוא השפיע על ניטשה, פרויד, לודוויג ויטגנשטיין, ואגנר ותומאס מאן 

שופנהאואר מעולם לא נישא, הוא התגורר לבדו עם כלבו ובינו לבין אמו שרר נתק שנמשך עד מותה.

ב-1809 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת גטינגן, אך במהרה פנה ללימודי פילוסופיה, וב-1811 עבר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב-1813 עזב לאוניברסיטת יינה, שם קיבל תואר דוקטור ב-1813 על עבודתו: "השורש המרובע של  עקרונות התבונה"

במהלך שנות לימודיו התעמק הן בכתביהם של אפלטון וקאנט מן המערב, והן באופנישדות ובכתבי הבודוהיזם מן המזרח. מקורות אלו השפיעו מאוד על עבודותו ועל יצירתו העיקרית "העולם כרצון ודימוי" אותה פרסם בשנת 1818.

שופנהאואר העריץ את דמות הגאון. לדעתו המאפיין העיקרי של גאונות הוא חירות יחסית מתשוקות מעשיות, המאפשרת התמסרות ליצירה.

שופנהאואר הגה את רעיון ה"לא מודע", שלפיו המניעים העיקריים שלנו הם תשוקות ורצונות שאינם מודעים. הוא גם ההוגה הראשון בתקופתו שכתב על המיניות. יצר המין הוא בעיניו גילוי בסיסי של הרצון. רעיונות אלה השפיעו על פרויד, אך אצל שופנהאואר , בניגוד לפרויד, הלא מודע קודם למודע ואינו "מחסן" לתכנים שהודחקו מהמודע

עבודותיו העיקריות והחשובות הן:

  • "העולם כרצון ודימוי", 1818/1819.
  • "שתי בעיות היסוד של תורת המידות", 1841.
  • "parerga und paralipomena" – (בתרגום ישיר, "נספחות ותוספות", חלקים מספר זה תורגמו לעברית תחת השם "הגיונות"), 1851.

הספרייה הפרטית שלי:

"העולם על פי גארפ"/ג'ון אירווינג: הרומאן מגדיר מחדש מושגים כמו משפחה וזוגיות

"גאווה ודעה קדומה"/ג'ין אוסטין

"אמא הייתה זוחלת"/לימור נחמיאס

 הדרכות לסימניות:

הדרכה להכנת סימניות – פעילות עם ילדים

הדרכה להכנת סימניה מפרחים מיובשים

הדרכה להכנת סימניה מפינה של ספר - מהבלוג המקסים של זיקוקית

Schönes Wochenende שזה בגרמנית סוף שבוע נעים

נתחיל בוידוי – אני גברת לא נעים לי, תמיד לא נעים לי, לא נעים לי לבקש ממישהו טובה, לא נעים לבקש ממישהו להיות לפניו בסופר אם יש לי רק מוצר אחד, לא נעים לי לבקש עזרה, בקיצור אני גברת לא נעים, והכי לא נעים לי לטעום משהו ולהגיד תצ'מע זה לא בדיוק זה. כי לא נעים להגיד למישהו שבטוח שמה שהוא בישל זה מעדן גורמה, כשמדובר בבלילה חסרת טעם.
הפוסט הזה הוא בעצם תוצר לוואי למתכון הידוע של קרין גורן לכפתורי מייפל ופקאן (כל הזכויות שומרות ©). המתכון אחד המצויינים שיצא לי להתקל בו זוכה להמון ביצועים, לדאבוני המעט שאני טעמתי היו גרועים, אפויים יתר על המידה, טעם מעופש של האגוז, הגזמה בסוכר, כמות אבקת סוכר דלה וכד'. ולמה אני בוחרת במתכון הזה כי פעם ניגשה אלי קולגה, ונתנה לי לטעום מהעוגיות שלה, בביס הראשון חשכו עייני, או יותר נכון פי נאלם דום, והיא בהתלהבות אומרת לי "נכון שמעולה?!" בעודה טורפת עוד עוגיה, אני נחנקתי עם העוגיה שלי בפה.

העוגיות האלו הקרויות כפתורי מייפל ופקאן ניתן למצוא בגירסתו המקורית כאן, הסיבה שאני מעלה אותו לבלוג היא כי צילמתי את כל שלבי התהליך. מעבר לכך ערכתי שינוים במתכון המקורי והימרתי את הפקאן באגוזי לוז (במקור אף פעם לא עשיתי אותו עם פקאן, כי משום מה שקראתי את המתכון בפעם הראשונה הייתי בטוחה שזה נקרא "כפתורי מייפל ואגוזי לוז..")

מצרכים:

 200 גרם מרגרינה מחמאה/חמאה רכה

1/4 כוס סוכר חום דמררה

2 כפות סירופ מייפל

 1 כפית תמצית וניל

2 כוסות קמח רגיל לבן / קמח מלא

קמצוץ מלח 200 גרם אגוזי לוז טחונים דק דק

לציפוי: אבקת סוכר

אופן ההכנה:

  • שלב א: טחינת האגוזים – במתכון המקורי משתמשים באגוזי פקאן טחונים גס, אני הימרתי לאגוזי לוז אותם אני טוחנת דק בבלנדר שלי. לא ניתן להשיג אגוזי לוז טחונים, ניתן לטחון אותם בקלות במעבד מזון, או כמוני בבלנדר כששמים כל פעם מעט וטוחנים.

 

  • שלב ב': במיקסר עם וו גיטרה מעבדים את החומרים הבאים: מרגרינה/חמאה, סוכר חום, סירופ מייפל ותמצית וניל עד שהכל מעובד יחד אל תוך תערובת אחת. כדי שתוכלו להבין למה מתכוונים כשאומרים וו גיטרה צילמתי לכם את שלושת הווים של המיקסר
    בתמונה מימין לשמאל: בלון הקצפה, וו גיטרה, וו לישה
  • שלב ג': מוסיפים את הקמח, המלח והאגוזי לוז, ומעבדים עד שהכל מעובד אצל תוך תעורבת אחת

  • שלב ד': לקחת את העיסה ולעטוף אותה בניילון נצמד ולהכניס לחצי שעה למקרר, ניתן גם לשמור את העיסה עד יומים ולהכין את העוגיות במועד שתרצו. הסיבה שרצוי להכניס למקרר כי נוח יותר לעבוד שזה מעט יותר התייצב.
  • שלב ה': לחמם את התנור ל – 170 מעלות ולהכין כדורים בקוטר של בין 1.5 – 2 ס"מ, ההמלצה היא לא גדולים יותר כי כשהם קטנים הם בדיוק אפויים במידה הנכונה.

  • שלב ו': לרפד תבנית בנייר אפייה ולהניח אותם שורות שורות (אין חובה לרווח בצורה קיצונית, הם יכולים להיות קרובים)

  • שלב ז': התבנית נכנסת לתנור למשך 10-15 דקות, הן צריכות להישאר כמה שיותר בצבע בהיר, מעין זהוב עדין.

  • שלב ח': בשלב האפייה – אני ממליצה להיות עדינים ועם המון תשומת לב הן לא צריכות זמן רב, אם אתם חוששים שזה יתפרק, אז תתנו להן זמן להתקרר בחוץ, אפיית יתר תגרום להן להיות קשות. הן צריכות לצאת מהתנור שהן ממש עדינות למגע.

  • שלב ט: לאחר קירור של כחצי שעה לפחות , לשים בקערה נוחה לעבודה 1 שקית אבקת סוכר ולתת לכפתורים להתגלגל בתוך האבקה. הן צריכות להיות מכוסות לגמרי ולהיראות מושלגות.

העוגיות נהדרות עם כוס קפה ליד, או צ'אי

 בטח לא ידעתם אבל:

  1. אגוז לוז נקרא גם אגוז אילסר (אִלְסָר) או אגוז בונדוק (בערבית), מוצאו מאירופה ומאסיה, וזקוק למזג אוויר קר וחורפי על מנת לפתח תפרחת.
  2. האגוז גדל על שיח (המגיע לגובה של 7 מטרים) אגוזי הלוז גדלים באשכולות על השיח. כשהאגוזים מבשילים, הפרי הגדול והשעיר נפתח, והאגוז נושר לאדמה, מוגן בקליפתו הקשה. לשיח הלוז אורך חיים גבוה במיוחד והוא מספק אגוזים במשך מאות שנים. לאגוז עצמו קליפה דקה שעטופה במעטה מגן עבה.
  3. האגוז עשיר בערכים תזונתיים חשובים כגון: שומן, ברזל, אשלגן, זרחן, ויטמין E

ייאללה….. תכף הצילצול אז לסיכום:

 1. אפשר להתאים את המתכון לאנשים סוכרתיים על ידי המרת הסוכר לממתיק סוכר/סוכרזית, ולוותר על האבקת סוכר.

2. מותר ורצוי להיות נדיבים עם הסירופ מייפל (הכוונה לא לחצי כוס, אבל אפשר להתפנק עם עוד כף..)

 3. מפחיד להוציא עוגיות לא אפויות מהתנור, אבל יותר מפחיד לתת ביס בעוגיה שעברה ייבוש בתנור והיא קשה כמו אבן. בעיסה אין ביצים מה שהופך אותה למוכנה עוד לפני שעברה אפייה בתנור, אנא ממכם, במטותא, לעקוב אחר ההוראות.

 4. אם יש לכם תנור חדש אלא תפחדו להוציא לפני הזמן (הממזרים האלו עובדים חזק)

 5. סוד הקסם הוא בהיותם של הכדורים האלו קטנים, 3 ס"מ זה ממש כדור פינגפונג, נסו להכין אותם בגודל של 2 ס"מ ולא תצטערו.

 6. אלו עוגיות שהמילה נימוחות עוטפת אותן, כשתשימו את העוגיה הזו בפה, היא מעבירה ממש עונג בכל הגוף.

7. רוצים נימוחות מדהימה תשתמשו בחמאה, והמחמאות לא יאחרו לבוא.

עכשיו להודעות מערכת:

הרבה פונים אלי שהם לא מצליחים להירשם לבלוג – אז להלן הסבר קצר איך נרשמים – מכניסים את האיימיל שלכם בצד שמאל בהרשמה למנויים, לאחר מכן יש לגשת לאימייל ולבדוק שקיבלתם מייל ממערכת ניהול הבלוגים והמבקשת שתלחצו על הקישור, רק לאחר שתלחצו על הקישור, תתחילו לקבל מיילים (הסיבה לפרוצדורה נובעת מחוק הספאם שכל דיוור אליכם דורש את אישורכם לכך), זה הזמן להירשם בהמוניכם.

רוצים לשאול משהו? להעיר? להאיר? או סתם להגיד אהבתי? אני מאוד אשמח, אפשר להשאיר לי תגובות בפוסטים המופיעים וגם לשלוח לי מייל.

תגידו מברוק לנבחרת סלובקיה שפעם ראשונה עושה סיפתח במונדיאל 2010, לקראת המונדיאל אני מחפשת לי נבחרת (שמחפשת מעודדת שעושה מורל מעולה :-) ), כדי לתמוך בה, עדיף אחת כזו שתפרוש ביום הראשון , גג ביום השני, אחרת אני עוד אאלץ לשבת ולצפות בכל המונדיאל. רוצים לקרוא יותר על המונדיאל ולעקוב אחר תוצאות הבתים – אפשר לעשות זאת כאן

Chuť שזה להתראות בסלובקית.

רשומות ישנות יותר »

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 27 שכבר עוקבים אחריו