כמה דברים עלי ועל אוכל

אצלי האוכל הוא סוג של סטייה.

עוד לפני שבכלל התחלתי להכין מתכון אני כבר צריכה לדעת איך הוא יצא מהתנור ומה המשוב שאני מקבלת עליו, אין ספק סבלנות זה מצרך נדיר.

אני פותחת את התנור בזמן האפייה בלי הפסקה, עם השנים למדתי לשלוט בזה ולהתאפק אבל לא מספיק כמו שצריך.

תוספת לסעיף הקודם יש פעמים שאני יוצאת מהבית ומכניסה את האוכל לתנור רק מהפחד שאני לא אשלוט ואפתח את התנור 600 פעם.

מבחינתי צריך להוציא חוק שחתונה צריכה להתחיל מהקינוחים, כל המנות לפני זה סתם ביזבוז.

בהמשך לסעיף הקודם צריך להעניש מלצרים שמבטיחים לאורחים שהקינוח יגיע עוד רבע שעה, והאורח מוצא את עצמו ממתין שעה שלמה בלי אף מלצר באופק, זו גסות רוח לשמה..

להחליט שמגישים קינוח לאורחים אחרי השעה 23 נחשב לפשע חמור, יש אנשים (בלי לנקוב בשמות) שיושבים כל החתונה ונאחזים במחשבה שתכף יגיע הקינוח ובסוף מוצאים את עצמם ממתינים עד השעה 01:00 לסופלה או לקרם בורלה.

גלידה לא מחליפה קינוח היא תוספת לקינוח, דגש על המילה תוספת.

אני בחיים לא הייתי עוזבת את המכשפה מ"הנזל וגרטל" רק המחשבה לגור בבית שכולו ממתקים העלתה לי עוד קילו.

אין כזה דבר צ'יפס בתנור, צ'יפס יכול להיחשב צ'יפס רק אם הוא עבר טיגון עמוק בשמן ויצא משם שיש עליו עוד 500 קלוריות במקום 100.

פחזניה זה לא רק שם של קינוח, זה גם של מראה, אפילו מראה חינני ביותר … אני אמורה לדעת את זה אני הרי פחזנית בעצמי.

לאנשים שמנים אין שומן בצדדים, מה שבעצם רואים זה את השרירים המומסים שלהם. כן, לכל הרזים אני רוצה להבהיר משהו – אתם אולי רזים אבל אין לכם את הכמות שרירים שלנו.

מחשבה אחת על “כמה דברים עלי ועל אוכל

  1. פינגבק: לביבות גזר וגם 10 דברים שלא ידעתם עלי |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s