אביב הגיע ואיתו החלפה אביבית

16 במאי 2010 מאת Miss Pudding 9 תגובות

קשה לי מאוד עם החלפות, כל החלפה סוחטת ממני המון כוחות נפש כי אני נוברת בהמון הדרכות, מנסה למצוא קו מנחה, חוט שני שיעבור בכל העבודה, אני מנסה להכיר את האדם שאליו אני שולחת וזה לא פשוט לנסות להבין מה מתאים לכל אחד. ומעל הכל התחושה שאת לא רוצה לאכזב בהחלפות, כי יש ציפיה לתת את הטוב ביותר. באיזשהו מקום אתה מבין מה זה להיות אומן, להיות יוצר. פעם הייתה לי מרצה באוניברסיטה שלא הבינה למה אני לוקחת קשה את הציונים באוניברסיטה, אמרתי לה "שעבודה שאתה כותב היא כמו ילד, ושהילד מקבל ציון נמוך, זו אכזבה..". בעיני ככה זה שאתה יוצר, הרצון לדייק, לקלוע לטעם של אדם, כשלעיתים אין לך כל היכרות מוקדמת עם הטעם שלו, מוציאה ממך הרבה במהלך הכנת הדברים. מעל הכל אני גם אדם שלוקח דברים מאוד אל תוך הלב ופחות משחררת את התחושות שלי. אבל כשאני מסיימת החלפה, אני מרגישה תחושה נהדרת של גאווה בעצמי, שהנה למדתי עוד משהו, יש פה תהליך מאוד מרתק שמצד אחד התגבשות של היצירה ומאידך התחושות שנלוות לזה, אם מתמצתים את זה למשפט אז זה החומר מול הרגש.

בהחלפה האביבית שהתקיימה בפורום אומנות שימושית, זכיתי להעניק למישהי מיוחדת, ידעתי שצפויה לי משימה קשה שכן פגשתי אותה גם פנים מול פנים, וזה אחרת לעשות למישהי שכבר פגשת כי נרקם קשר מעבר לעולם הוירטואלי.

רציתי לבחור לה משהו קלאסי, שימושי ומצד שני כזה שהוא כולו עבודת יד עם המון נשמה. בעקבות מחשבה רגעית (שאני באמת לא יודעת איך היא בכלל נכנסה לי לראש ובכלל איך היא הצליחה לחדור לי גם לתודעה) החלטתי לעשות שרשרת בד.

כבר כשהתחלתי לעשות את זה הבנתי שנפלתי חזק, לא רציתי לבחור בד דומיננטי מחשש שזה לא יתאים לה עם כל בגד, ושאולי היא בכלל בחורה שאוהבת קוים נקים וסולידים, או אולי דווקא אוהבת צבעים נועזים ובורקים, אולי היא אוהבת כחול ובכלל לא שחור, או שאולי היא דווקא טיפוס של ורוד.

הסתבכתי אמרתי לעצמי, למה את עושה את זה לעצמך? כל פעם נכנסת להחלפה שאין לך בכלל מושג איך לעשות אותה, גרוע מזה את גם מתחזה כאילו יש לך מינימום מאסטר בתפירה כשאת בקושי יודעת מה זה בכלל מכפלת. אבל כל כך הייתי מאוהבת בשרשרת, או יותר נכון בלהכין את השרשרת הזו, שהחלטתי שאני עושה אותה "ויהי מה".

התחלתי לתפור את השרשרת, כשכל פעם חשבתי לעצמי מה את עושה? למה את לא קוראת הוראות ומתרגמת אותן לפני שאת מתחילה. אז זה מה שקרה – בחרתי בבד כותנה ולא בבד נמתח (להלן טעות מספר אחת), החרוזים לא בדיוק היו עגולים יותר אליפטים (טעות מספר 2), ואני חושבת שאם כל הטעויות הייתה שאני בכלל לא הבנתי איך תופרים את הפרח. בקיצור אם אני מתמצת את הנושא של ההחלפה לא ידעתי לעשות כלום. אבל אתם מכירים את התחושה הזו שאתה כל כך מאוהב במשהו שאתה לא מרפה ממנו, ושמבחינתך לא תוותר עליו.

ההדרכה לשרשרת לקוחה מהבלוג Pretty Ditty –  בלוג אמריקאי מצוין שנותן המון השראה. ההדרכה המלאה בשפה האנגלית  לשרשרת הבד נמצאת כאן ויש לציין שההדרכה כתובה היטב, מצולמת על כל שלביה בצורה ברורה – אך חשוב לי להעביר כמה טיפים חשובים:

1. חשוב לעבוד עם בד נמתח – בד סטרץ', יש להוסיף יותר בד ולחשב את הקשירה מאוחר בצורת פרפר, אם אתם רוצים להיות בטוחים כשאתם גוזרים את הבד תדאגו להקיף את הצוואר פעמים עם הבד – כשהוא לא נצמד לכם לצוואר אלא שומר על רווח, כאילו שמתם שרשרת רגילה.
2. צבע החרוזים משמעותי, אל תבחרו בבד לבן וחרוזים שחורים כי כשמותחים את הבד רואים את הצבע, לכן העדיפו חרוזים לבנים, או ביחרו בבד כהה מצבע החרוזים.
3. לתפור פרחים קטנים מאוד, אם אין לכם אפשרות לתפור את הפרחים ניתן להמיר גם לכפתורים מגניבים.
4. אם יודעים לסרוג במסרגה אחת, פרחים קרושים אז זה אפילו יהיה יותר מקסים – הדרכה מצוינת בבלוג של חתולי לפרח סרוג
5. לעבוד לאט ולא בחיפזון, כי מדובר בעבודה עדינה, שנתפרת ביד ולכן עבודה איטית, עדינה חשובה לגימור הסופי שיתקבל.

  הנה השרשרת מוכנה:

בנוסף לשרשרת הבד החלטתי להכין לדנה – מתלה לפיצפקס, נתחיל בוידוי, זו לא הייתה המטרה הראשונית, אבל אני סובלת ממחלה חמורה שרק מתגברת עם השנים שכבר שאני מתחילה עבודה אני כבר רוצה לראות אותה מוכנה ועטופה. קשה לי לחכות, לכן במקום לקרוא בפעם ה – 800 את ההדרכה להכנת קופסא מבד אצל פרפרים, כי אין מה לעשות גם במתכון של עוגה קוראים שוב את ההוראות, החלטתי לעבוד מהר, וכך במקום לתפור את הפינות כלפי חוץ תפרתי כלפי פנים. אבל אם חשבתם שמדובר בטעות חד פעמית, אז זה לא המקרה, חזרתי על זה עוד פעמים. ברגע של תושיה, החלטתי שאין להצטער על חלב שנשפך ואם שתלת עץ לימונים, אז כבר תכין לימונדה. הפכתי את הקופסא למתלה פיצפקס (הכנתי שני מתלים אחד ניתן בהחלפה הזו ואחד ניתן בהחלפת חוש הראייה).

לי יש אחד כזה בבית, ש – KTUMA   פעם הכינה לי, והוא הדבר הכי שימושי אצלנו בבית. כשמסדרים את הבית תמיד מוצאים דברים קטנים שבאותו רגע לא מספיקים לשים במקום, בדיוק בשביל זה התאים לי המתלה, לשים דברים קטנים, הודעות וסתם פיצפקס שרוצים.

בנסיבות אחרות הייתי מעלה הדרכה, אבל זו כזו פדיחה, שדבר כל כך בסיסי כמו קופסת בד עם הדרכה כל כך ברורה יכולתי לעשות אותה הפוך, שאני חושבת שיש דברים שעדיף לא להתבלט בהם.

ואף מתנה לא שלמה בלי כרטיס ברכה, בחרתי לעשות כרטיס ברכה שלקוח מהבלוג של פיית המרציפן – כרטיס ברכה בצורת עציץ עם כיס

כשארזתי את ההחלפה נשמתי לרווחה, נעים לעטוף את מה שיוצא מתחת לידים, אולי התחושה שמשהו הגיע לסיום, עם ציפיה לעוד.

והציפיה אכן הייתה משתלמת אני זכיתי לקבל את המוביל המשגע הזה משני שקלעה בול

Felice Shavuot  שזה באיטלקית שבועות שמח