הרבה אנשים שאלו אותי בעקבות האהבה לזבל, מה זה אומר לחטט בזבל? האם אני באמת הולכת ומחטטת במזבלות? וממש מסתכלת? כאילו איך זה עובד את באמת מסתכלת בפחים ובעמדות זבל? אז … ממ… כן.
כן, אני חובבת זבל, ממש אוהבת זבל (יש קירבת דם ביני לבין אוסקר ומוישה אופניק), רוב האנשים נגעלים מזבל, בכלל אם זה נמצא באמצע המדרכה זה בכלל דוחה אותם. אבל זבל זה בפשטות חפץ שמסיבה כזו או אחרת לא התאים לאדם מסוים אבל זה לא אומר שזה לא יתאים לך, זה לא אומר שעם קצת מאמץ אפשר לקחת את הדבר ולהפוך אותו למשהו קסום.
אהבה לזבל מגיעה יחד עם חשיבה אקולוגית שבעצם כל מה שאנחנו מייצרים צריך להתכלה, אבל לא הכל יכול להתכלה ולכן הצורך לתרום לסביבה, לקחת משאבים קיימים הן ברמה טבעית והן ברמה סינטטית או תוצר יד אדם ובעצם ליצור ממהם משהו חדש חשובה להמשך הדרך.
קודם כל נתחיל בזה שלהיות אספנית זבל, סוג של "מוישה אופניק" זו אישיות – זה אנשים שבדרך כלל אוהבים לאגור, רואים בחפצים כמשהו סנטימנטלי, הם לא עושים "פנג שוואי" כי זה גורם להם לדפיקות לב מואצות שהם שומעים את המשפט "צריך לזרוק את זה, כי לפי הפנג שוואי זה לא טוב להחזיק דברים בלי שיש להם שימוש", הם לא אומרים לא או מתאכזבים שהם מקבלים מתנה לא שימושית כי חוק מספר אחד בלהיות חטטן זבל אמיתי זה אין דבר שאין לו שימוש. אז אחרי שדיברתי על זה לא מעט החלטתי שמגיע לנושא הזה להפוך לפוסט ולהציג זוית חדשה ולא מוכרת על הנושא של זבל ומה זה בעצם אומר להיות "מוישה אופניק", אז נתחיל בעשרת הדיברות לחטטן זבל:
- זבל יש להוקיר ולהעריך לעולם אין לומר עליו "איחס" גם לא "פויה".
- אין כזה דבר זבל לא שימושי, יש זבל שלא מתאים לך.
- חיטוט בזבל דורש סבלנות, הכרות עם תנאי השטח והסביבה הסוציו אקונומית, יש סביבות של אנשים שלא טורחים למכור פריטים אלא פשוט זורקים את זה בידיעה שיש אנשים שיקחו את זה.
- אחד הדברים שחשובים לאדם שמתחיל לחטט בזבל זה ההכרה בעובדה שזו לא בושה לקחת משהו מהרחוב, זה לא הופך אותך לנזקק, לאדם בלי אמות מוסר או כל מה שלפעמים אנשים חושבים על הפעולה הזו. זה הופך אותך לאדם מודע לסביבה, שחושב מחוץ לקופסא ושמעל הכל תורם לכדור הארץ כי בסופו של דבר – זה היה מגיע לאתר אשפה גדול ושם היה גומר את חייו.
- שווקים זה מקום מצוין לקבל מושג על דברים ששופצו והפכו להיות פריטי וינטאג' מגניבים שעכשיו מוכרים אותם ב -2000 ₪ כשבעצם אספו אותם מהרחוב.
- כדי לפתח מחשבה פורצת דרך, לקבל רעיונות, ובכלל להפוך לימון ללימונדה, צריך לקרוא, לקרוא ושוב לקרוא, להיכנס לבלוגים, לפורומים ולאתרים שמלאים בהדרכות איך לשפץ רהיטים
- אין צורך לספר לאנשים על כל פריט שהוצאת מהזבל, מדגם מיצג של פריטי וינטג' יתקבלו בברכה, מעבר לזה יש אנשים שזה יכול להוריד להם שנה מהחיים שהם ישמעו שמצאתם את הספה המגניבה שהם יושבים עליה באיזה סימטה צדדית שבורה לגמרי.
- חיטוט בזבל זו אומנות, וכדי ללמוד אומנות צריך להתבונן באומן עצמו – הומלסים, אנשים שבכאב לב חיים ברחוב, בעיקר בתל אביב אפשר לראות אותם הולכים רחובות עם העגלת סופר ובתוכה כל החיים שלהם, רובם דברים שהם אספו ברחוב
- תעריכו את מה שמצאתם בזבל – פעם זה היה שייך למישהו, ולפריט הזה יש סנטימנטים מסוימים שמישהו צבר, לכן אם החלטתם לקחת משהו מהזבל Please treat him nice
- מחטטים בזבל באהבה או שלא מחטטים בכלל.
בטח לא הייתם מאמינים אבל הדברים הבאים היו מרחק נגיעה מחירייה:
- לוח המודעות הבא נשלח במסגרת החלפת לוח מודעות בפורום אומנות שימושית – הלוח כולו הוא ממוחזר. מסגרת התמונה נמצאה זרוקה ומלאה בחול, והלוח תלייה הוא מקפאה שנמצאה ברחוב.
- קופסאת סיגרים שבתמונה הייתה רגע לפני השלכתה לפח שאמא שלי הצילה אותה והביאה לי אותה, היא הושארה כמו שהיא ולא עיצבתי אותה מחדש, מחשש להרוס את האוטנטיות שלה כולל מדבקות הברקוד שהיו מודבקות מבפנים (גם אותן השארתי), אצלי היא הפכה לקופסאת תכשיטים.
דברים שאנשים עושים מחומרים ממוחזרים:
אתרים חמים:
P.S I Made This – וואו אחד ענק, אין לי מילים על בלוג הזה, שמבחינתי נמצא ברשימת הבלוגים המובילים שלי (קשה להיכנס לרשימה הזו כי אני בוחרת בלוגרים שלא רק מצלמים עבודות אלא גם משקיעים זמן בכתיבת הדרכות מצולמות)
הקישורים של פרפרים – בלוג מצוין שכולו קישורים של הבלוגרית המוכשרת פרפרים
הדרכות:
הפיכת חולצה לשקית רב פעמית (סרטון וידאו)
הפיכת חולצה לתיק מגניב (סרטון וידאו באנגלית) – הדרכה מצוינת
הפיכת ספר קריאה לתיק מגניב (סרטון וידאו באנגלית) – הדרכה מצוינת
שיפוץ שידה – הפרויקט של דנדושה
הפיכת סדין ישן לכרית עם כיווצים מגניבים
שמלה מקסימה לילדה מחולצת כפתורים של גבר
מתלה עגילים מפקקי שעם של בקבוקי יין
פעילויות יצירה מחומרים ממוחזרים:
מאגר הדרכות ליצירה פשוטה עם ילדים
השראה:
אתר המיחזור- יצירות של אנשים למיחזור
הבית של יעלי – בלוגרית מגניבה, נפש תאומה בכל אהבתה לזבל מראה איך היא לוקחת פריטים במצב קשה ומשקמת אותם.
סתם התחשק לי לפנק:
סרטון מגניב שמראה שיטה מדליק לקיפול בגדים – 10 שניות לקיפול חולצה ויוצאת לך חולצה
אתר מצוין שנותן כלים למתחילים ולמתקדמים בכל הנוגע לבית
הדרכה ליצירת שתי ציפורים על ענף
Vaarwel vriende שזה להתראות חברים באפריקנאס, אחת השפות הרישמיות בדרום אפריקה, מארחת המונדיאל לשנת 2010 (רוצים לקרוא יותר על השפה – תוכלו לעשות זאת כאן)
27 במאי 2010 בשעה 8:46 AM
אחותיייייייי,
ריגשת אותי עד דמעות… תודה!
כל מילה שכתבת בסלע. את כל כך צודקת, אך זר לא יבין זאת לעולם..
ובאת לי בזמן, כי אני עכשיו בתקופת שיפוץ זבל מדהימה שאני חיה על אדרנלין.
תבואי לבקר מתישהו?
תודה, תודה ושוב תודה,
יעלי.
27 במאי 2010 בשעה 9:25 AM
אכן חייבים לארגן ביקור, אני שמחה שאת משפצת – את עושה עבודה מדהימה! 🙂
27 במאי 2010 בשעה 11:27 AM
פוסט מקסים ומלמד.
אבל תיגיד, שאת מדברת על חיטוט בזבך, את מתכונות לשברים שנזרקו לרחוב שאין להם שימוש, או לדברים שהונחו ליד פחי האשפה.
את הדברים האלה אפשר "להציל" וליצור משהו מחדש.
תקני אותי אם אני טועה, אבל הכוונה שלך היא לא לבדיקה מה יש בפח הירוק ליד כל קליפות הבננה והתפוזים…
המון פעמים אני רואה שאנשים מניחים שקי בגדים ליד הדבל ואני תמיד תוהה האם הם נעלמו כי מישהו לקח אותם או שמשאית הזבל הגיעה ולקחה אותם איתה.
נשיקות
נטע
27 במאי 2010 בשעה 1:45 PM
אני כוללת פה הכל – דברים שהיו בדרך לזבל, דברים שמצאתי ביום של המשאית זבל מגיעה ושמים אותם בערמה, וגם קרה שמצאתי דברים שפיזיתי מישהו הניח בפח.
אני רק לוקחת דברים שהם ברי שיפוץ ותיקון (כמו הכיסא בפוסט) או חומרי גלם (קרטונים שאני משתמשת בהם ליצור משהו חדש)
27 במאי 2010 בשעה 11:32 AM
אגב, עד היום אני יודעת לספור עד 10 באפריקאנס, זכר ללימודי בבית ספר בכיתות א-ב בדרום אפריקה
27 במאי 2010 בשעה 4:08 PM
כל הכבוד…. כל הכבוד על ניצול חומר גלם
כל הכבוד על הפיכת ה"זבל" למשהו מקסים ומרהיב
אני גם מסתכלת לצידי הפחים אבל אני מתביישת לאסוף ואוספת רק לאחר שעות החשיכה
אהבתי את הפוסט
27 במאי 2010 בשעה 4:42 PM
אז אין מה להתבייש, קרה לי המון שלקחת מול אנשים ואני לא מתביישת, אני לא חושבת שברגע תעשי את זה ותקבלי תגובות מחברים של וואו ומגניב את תראי כמה שזה כייף. תודה על התגובה מחממת הלב.
27 במאי 2010 בשעה 6:55 PM
איזה יופי של פוסט. מקנאה באנשים שיכולים לדמיין את ה"אחרי" ולא רק לראות את מה שלפניהם.