9 תגובות

אביב הגיע ואיתו החלפה אביבית

קשה לי מאוד עם החלפות, כל החלפה סוחטת ממני המון כוחות נפש כי אני נוברת בהמון הדרכות, מנסה למצוא קו מנחה, חוט שני שיעבור בכל העבודה, אני מנסה להכיר את האדם שאליו אני שולחת וזה לא פשוט לנסות להבין מה מתאים לכל אחד. ומעל הכל התחושה שאת לא רוצה לאכזב בהחלפות, כי יש ציפיה לתת את הטוב ביותר. באיזשהו מקום אתה מבין מה זה להיות אומן, להיות יוצר. פעם הייתה לי מרצה באוניברסיטה שלא הבינה למה אני לוקחת קשה את הציונים באוניברסיטה, אמרתי לה "שעבודה שאתה כותב היא כמו ילד, ושהילד מקבל ציון נמוך, זו אכזבה..". בעיני ככה זה שאתה יוצר, הרצון לדייק, לקלוע לטעם של אדם, כשלעיתים אין לך כל היכרות מוקדמת עם הטעם שלו, מוציאה ממך הרבה במהלך הכנת הדברים. מעל הכל אני גם אדם שלוקח דברים מאוד אל תוך הלב ופחות משחררת את התחושות שלי. אבל כשאני מסיימת החלפה, אני מרגישה תחושה נהדרת של גאווה בעצמי, שהנה למדתי עוד משהו, יש פה תהליך מאוד מרתק שמצד אחד התגבשות של היצירה ומאידך התחושות שנלוות לזה, אם מתמצתים את זה למשפט אז זה החומר מול הרגש.

בהחלפה האביבית שהתקיימה בפורום אומנות שימושית, זכיתי להעניק למישהי מיוחדת, ידעתי שצפויה לי משימה קשה שכן פגשתי אותה גם פנים מול פנים, וזה אחרת לעשות למישהי שכבר פגשת כי נרקם קשר מעבר לעולם הוירטואלי.

רציתי לבחור לה משהו קלאסי, שימושי ומצד שני כזה שהוא כולו עבודת יד עם המון נשמה. בעקבות מחשבה רגעית (שאני באמת לא יודעת איך היא בכלל נכנסה לי לראש ובכלל איך היא הצליחה לחדור לי גם לתודעה) החלטתי לעשות שרשרת בד.

כבר כשהתחלתי לעשות את זה הבנתי שנפלתי חזק, לא רציתי לבחור בד דומיננטי מחשש שזה לא יתאים לה עם כל בגד, ושאולי היא בכלל בחורה שאוהבת קוים נקים וסולידים, או אולי דווקא אוהבת צבעים נועזים ובורקים, אולי היא אוהבת כחול ובכלל לא שחור, או שאולי היא דווקא טיפוס של ורוד.

הסתבכתי אמרתי לעצמי, למה את עושה את זה לעצמך? כל פעם נכנסת להחלפה שאין לך בכלל מושג איך לעשות אותה, גרוע מזה את גם מתחזה כאילו יש לך מינימום מאסטר בתפירה כשאת בקושי יודעת מה זה בכלל מכפלת. אבל כל כך הייתי מאוהבת בשרשרת, או יותר נכון בלהכין את השרשרת הזו, שהחלטתי שאני עושה אותה "ויהי מה".

התחלתי לתפור את השרשרת, כשכל פעם חשבתי לעצמי מה את עושה? למה את לא קוראת הוראות ומתרגמת אותן לפני שאת מתחילה. אז זה מה שקרה – בחרתי בבד כותנה ולא בבד נמתח (להלן טעות מספר אחת), החרוזים לא בדיוק היו עגולים יותר אליפטים (טעות מספר 2), ואני חושבת שאם כל הטעויות הייתה שאני בכלל לא הבנתי איך תופרים את הפרח. בקיצור אם אני מתמצת את הנושא של ההחלפה לא ידעתי לעשות כלום. אבל אתם מכירים את התחושה הזו שאתה כל כך מאוהב במשהו שאתה לא מרפה ממנו, ושמבחינתך לא תוותר עליו.

ההדרכה לשרשרת לקוחה מהבלוג Pretty Ditty –  בלוג אמריקאי מצוין שנותן המון השראה. ההדרכה המלאה בשפה האנגלית  לשרשרת הבד נמצאת כאן ויש לציין שההדרכה כתובה היטב, מצולמת על כל שלביה בצורה ברורה – אך חשוב לי להעביר כמה טיפים חשובים:

  1. חשוב לעבוד עם בד נמתח – בד סטרץ', יש להוסיף יותר בד ולחשב את הקשירה מאוחר בצורת פרפר, אם אתם רוצים להיות בטוחים כשאתם גוזרים את הבד תדאגו להקיף את הצוואר פעמים עם הבד – כשהוא לא נצמד לכם לצוואר אלא שומר על רווח, כאילו שמתם שרשרת רגילה.
  2. צבע החרוזים משמעותי, אל תבחרו בבד לבן וחרוזים שחורים כי כשמותחים את הבד רואים את הצבע, לכן העדיפו חרוזים לבנים, או ביחרו בבד כהה מצבע החרוזים.
  3. לתפור פרחים קטנים מאוד, אם אין לכם אפשרות לתפור את הפרחים ניתן להמיר גם לכפתורים מגניבים.
  4. אם יודעים לסרוג במסרגה אחת, פרחים קרושים אז זה אפילו יהיה יותר מקסים – הדרכה מצוינת בבלוג של חתולי לפרח סרוג
  5. לעבוד לאט ולא בחיפזון, כי מדובר בעבודה עדינה, שנתפרת ביד ולכן עבודה איטית, עדינה חשובה לגימור הסופי שיתקבל.

  הנה השרשרת מוכנה:

בנוסף לשרשרת הבד החלטתי להכין לדנה – מתלה לפיצפקס, נתחיל בוידוי, זו לא הייתה המטרה הראשונית, אבל אני סובלת ממחלה חמורה שרק מתגברת עם השנים שכבר שאני מתחילה עבודה אני כבר רוצה לראות אותה מוכנה ועטופה. קשה לי לחכות, לכן במקום לקרוא בפעם ה – 800 את ההדרכה להכנת קופסא מבד אצל פרפרים, כי אין מה לעשות גם במתכון של עוגה קוראים שוב את ההוראות, החלטתי לעבוד מהר, וכך במקום לתפור את הפינות כלפי חוץ תפרתי כלפי פנים. אבל אם חשבתם שמדובר בטעות חד פעמית, אז זה לא המקרה, חזרתי על זה עוד פעמים. ברגע של תושיה, החלטתי שאין להצטער על חלב שנשפך ואם שתלת עץ לימונים, אז כבר תכין לימונדה. הפכתי את הקופסא למתלה פיצפקס (הכנתי שני מתלים אחד ניתן בהחלפה הזו ואחד ניתן בהחלפת חוש הראייה).

לי יש אחד כזה בבית, ש – KTUMA   פעם הכינה לי, והוא הדבר הכי שימושי אצלנו בבית. כשמסדרים את הבית תמיד מוצאים דברים קטנים שבאותו רגע לא מספיקים לשים במקום, בדיוק בשביל זה התאים לי המתלה, לשים דברים קטנים, הודעות וסתם פיצפקס שרוצים.

בנסיבות אחרות הייתי מעלה הדרכה, אבל זו כזו פדיחה, שדבר כל כך בסיסי כמו קופסת בד עם הדרכה כל כך ברורה יכולתי לעשות אותה הפוך, שאני חושבת שיש דברים שעדיף לא להתבלט בהם.

ואף מתנה לא שלמה בלי כרטיס ברכה, בחרתי לעשות כרטיס ברכה שלקוח מהבלוג של פיית המרציפן – כרטיס ברכה בצורת עציץ עם כיס

כשארזתי את ההחלפה נשמתי לרווחה, נעים לעטוף את מה שיוצא מתחת לידים, אולי התחושה שמשהו הגיע לסיום, עם ציפיה לעוד.

והציפיה אכן הייתה משתלמת אני זכיתי לקבל את המוביל המשגע הזה משני שקלעה בול

Felice Shavuot  שזה באיטלקית שבועות שמח

 

מודעות פרסומת


14 תגובות

פרח משאריות של שקיות נייר

לאבא שלי יש תחביב – לשלוח לי אוכל בקופסאות עטופות בשקית, כל קופסא הוא אורז לי בשקית, הצרה היא שכל קופסא הוא שם בשקיית ניילון ואז כדי שלא יהיה שום ספק הוא גם אורז את כל הקופסאות שעטופות בשקיות ניילון, אל תוך שקית נייר אחת גדולה. למען הסדר הטוב, הוא שולח לי רק שקיות מותגים, שהקופסא תרגיש שהיא בחברה טובה.

לדאבוני כשאני הולכת לחנויות וקונה דברים אני מבקשת בלי שקית, עין גדולה נפערת עליי, "את בטוחה שאת לא רוצה שקית?" שואלת המוכרת בספק "כן, אני בטוחה, תודה. יש לי פה שקית מבד". תמיהה עולה בדרך כלל על פני אנשים, אבל אני משתדלת להמנע משקיות, לעיתים אני נאלצת לקחת שקית וזה מרגיז אותי שלא חשבתי להצטייד בשקית מבד.

אט אט שקיות הנייר ושקיות הניילון התחילו להצטבר, בעיקרון שקיות הניילון יש להן ייעוד נוסף וזה לשמש אותנו כשקיות זבל, אך לא כך הדבר עם שקיות הנייר.

רבות הן הפעמים ששקית נייר, נקרעת ודינה לאשפה, לפעמים מספיק קרע קטן כדי להביא אותה לכדי סיום שירות החובה שלה (אפילו זימון לקורס קצינים השקית לא קיבלה..) ואני נאלצת לזרוק שקית בגלל קרע קטן, שכן הקרע יגדל ואז לא ניתן יהיה לעשות דבר להצילה.

לאחרונה בעקבות מעבר על השקיות במדף השקיות (כן… יש להן מדף אצלי, אבל אל דאגה, זה זמני, בקרוב הן עוברות לארון משלהן), החלטתי שאני חייבת לעשות משהו לגבי הצטברות השקיות, אמנם אני משתדלת לא לקחת שקיות מחנויות, אך הזרמת השקיות מאבא שלי לא הפסיקה (ולאחר שהבעתי "חשש" כנה להידלדלות השקיות ושאביא תגבורת מהבית, הוא הרגיע אותי "יש לי עוד בחדר השינה אל תדאגי …")

אז הפוסט הנוכחי מוקדש להצעה עבור שקיות הנייר הרבות שיש ברשותי ולהפכן למעט יותר שימושיות.

  • יצירת פרחי נייר משאריות של שקיות

רשימת מכולת:

  1. שקית נייר אחת לפחות  (ניתן לעבוד גם עם כמה שקיות, למען המצפון שלי אנא ביחרו בשקיות שאוטוטו היו בדרך לדיור מוגן לשקיות נייר)
  2. מספרים
  3. דבק לבן פשוט
  4. כפתורים
  5. חוט ומחט
  6. כוס פשוטה (או כמה כוסות בגדלים שונים)

רשות:

  1. מספרי זיגזג
  2. סרטי בד שונים לבחירה
  3. זרקונים ושאר קישטונים
  4. מחוגה

מספרים – תוכלו לבחור בין שלושה סוגי מספרים או לשלב בין השלושה – מספרים רגילות, מספרי זיגזג, ומספרים שגוזרות לצורה של גלים.

  • שלב א: יש לפתוח את השקית כך שיהיה נוח לעבודה איתה, במידה ומדובר בשקית גדולה יש לחתוך אותה בתחתית כך שלא יאבד שטח עבודה יקר.

  • שלב ב: סימון העיגולים – קיימים כמה עזרים לסימון העיגולים:
  • סימון חופשי
  • סימון באמצעות כוסות
  • סימון עם מחוגה

סימון חופשי מעט יותר קשה כשמדובר בעיגולים גדולים, אבל לא להסס להסתייע בכוסות בעלות קוטר שונה זו מזו, או לעבוד עם מחוגה.

מדובר בעיגולים בעלי קוטר שונה זה ממשנהו לכן נתחיל מהגדול ביותר ונרד לקוטר הקטן ביותר שרצה לעיגול. במידה ואוהבים פרח נפוח עם הרבה עלים אז יש לגזור מספר רב של עיגולים, ואם רוצים פרח בעל פחות שכבות בין 3-4 שכבות יהיה מספיק.

  • שלב ג': גזירת העיגולים – אפשר לבחור בין גזירה במספרים רגילות או לשלב גזירה עם מספרי זיגז.

  • שלב ד': כעת נחבר בין כל העיגלוים לכדי פרח ניתן לבחור לחבר עם סיכה מתפצלת, או עם כפתור, תפירת כל השכבות עם חוט ומחט וסגירה עם כפתור יפה.

ככה זה נראה מאחור לפני סגירה:

אפשר לעשות מיקס ובעיקרון לזרום איך שרוצים עם העיגולים שהכנתם, אז הנה תמונה של השלושה שיצרתי, כל העבודה עצמה לוקחת פחות משמונה דקות מקסימום, אז הנה הם בתמונת קולאז' מפגינים מיחזור:

יאללללה…….. תכף הצילצול אז לסיכום:

  1. קל לעבוד עם שטח שקית שכבר נגזרו ממנו החלקים השמישים (הכיתוב עם הלוגו של החברה לא תמיד ניתן להסוואה) ואז לצייר עליו את העיגולים.
  2. כוס או מחוגה יהפכו את החיים לקלים (אם יודעים לעבוד עם מחוגה … יש אנשים כמוני לדוגמה שגילו את המתמטיקה רק בכיתה ז' מה שאומר שכל החומר שנלמד לפני אני לא יודעת)
  3. לצייר על הצד ההפוך מזה שאמור להיות עלי הכותרת של הפרח- הצד שלא אמור להיות החשוף בפרח (כשרואים את סימני העיפרון זה סתם מוריד מערכו)
  4. סיכה מתפצלת או חוט ומחט מקלים את העניינים – הכפתור משדרג מאוד ושווה לא לוותר עליו, בעיקר כפתורים ישנים כאלו כמו של סבתות (!I love shavta chic)
  5. ניתן ליצור מראה מיושן עם דיו חום או מעט צמר גפן ספוג בתה כהה ואז למרוח בקצוות בעדינות.
  6. שקיות שוות יש ב – twenty four seven השקיות שלהן מגניבות מאוד.
  7. טוב, עיצבנו את הפרח מה עושים איתו? לשים איפה שבא לכם – כרטיס ברכה, סימניה, עטפתם חבילה ולסיום אפשר לקשור את הפרח, להדביק מגנט ולהפוך למגנט למקרר, ולאן שהדימיון לוקח אתכם.
  8. ולסיום סיומת – הפרחים נותנים מענה למי שאין לו בריסטולים או קארדסטוקים בבית, למתקדמים אפשר להעזר בפרחים ולעשות את ההדרכה המצוינת של crafty fairy – כרטיס כיס בצורת עציץ , גירסה המקור נמצאת כאן

אז עד הפעם הבאה,

שין שן!