תגובה אחת

לביבות גזר וגם 10 דברים שלא ידעתם עלי

הלביבות מוכנות 2

הבדיחה שתמיד הצחיקה אותי במשך שנים היא על הארנב שנכנס לקונדטוריה ושואל אם יש עוגת גזר, ואחרי שהוא בא כל פעם נכנס ומבקש, מחליטים לעשות לו עוגת גזר. כשאומרים לו שיש הוא אומר: "נכון שזה מגעיל?"
בכלל כל דבר עם גזר טעים וגם עוגות גזר, אבל מדי פעם כשאני מחליטה לאתגר את המונח עצלנות אני ישר נזכרת באוכל, כי בעיני עצלנות היא לא מילה גסה. אז הפעם אתגרתי את עצמי עם לביבות גזר, בשלושה מרכיבים. אחרי הפוסט הזה אמרתי לעצמי שאני יכולה לפרוש בנחת הנחלתי את העצלנות למופת.
מרכיבים:
1 שקית של גזר ארוז
1 כף מלח גס/1 כף דבש (=1 כף סילאן/1 כף סוכר )
ביצה (אם צריך גם שתיים)
אופציונלי:
מעט סויה
כלים:
קערה עם מועך תפו"א/ מעבד מזון
מחבת
להצעת הגשה: שמנת חמוצה עם זעתר ושמן זית.

המצרכים לבלוג
אופן ההכנה:
קולפים את הגזר היטב, זה הרגע שמגיעים כל מיני "מתנדבים" למטבח באמתלה שהם באו לעזור. הם בעצם הגיעו כדי לאוכל גזר, זה הזמן לדחוף להם את כל הקליפות. 

תמונה של הגזר מקולף
ניתן לבחור לבשל שלם או לחתוך לקוביות/רצועות – בסופו של דבר הכל ימעך, תלוי בזמן שעומד לרשותכם (למי שממש ממהר אפשר לגרד את הגזר על פומפיה ולעשות לביבות ישר ללא בישול).

אנימציית GIF של חיתוך הגזר
מבשלים על בסיר מלא מים על אש גבוהה . 

הגזרים מתבשלים בסיר

עד שהגזר מרוכך לגמרי וניתן  למעוך אותו בקלות. 

בודקים מה מצב הגזר
מסננים במסננת שכל המים ייגרו מהגזרים.

הגזר עובר סינון
שמים בקערה עם ביצה אחת ומלח גס או במעבד מזון (עדיף במעבד מזון), אם נראה לכם שזה מעט ביצה תוסיפו עוד המלצה שלי לא לעשות כך. 

החומרים בקערה
הערת אגב: אפשר לבחור לעשות לביבות מתוקות או מלוחות, לממתיקים תחליפו בכל תחליף: סילאן, דבש, סוכר עם אפשרות להוסיף מעט סויה.
מועכים היטב עד שהעיסה מרוכבת לגמרי (אם נראה לכם שהעיסה זקוקה לעוד ביצה ניתן להוסיף אם לא אין מה להוסיף)

הגזר מעוך
במקביל לעיבוד כל החומרים להדליק אש גבוהה לשים מחבת עם שמן לטיגון. כשהאש חמה לתחיל ללבב (נשבעת שככה קוראים לזה) מהעיסה לביבות ולשים במחבת

אנימצית GIF של טיגון הלביבות
הן מוכנות תוך דקות ספורות וטובות כשהן חמות או קרות.
הצעת הגשה:
עם שמנת חמוצה, זעתר ומעט שמן זית.

נקנח בפרויקט שעובר בבלוגספירה על "10 דברים שלא ידעתם על" הפרויקט עובר בין בלוגרים שנדרשים לספר 10 דברים על עצמם ולהעביר את השרביט הלאה: כתבתי על עצמי בעבר בתפריט "כמה דברים עלי ועל אוכל", אני אדם שתמיד קורים לו דברים מצחיקים/ביזארים/מרתקים שממלאים את החיים שלי בשלל סיפורים, אז הנה 10 דברים שלא ידעתם עלי:
1. אני מאמינה שאם אתם רוצים באמת להכיר אדם תיקחו אותו למסעדה, אפשר ללמוד המון על אנשים דרך האופן שבו הם אוכלים.
2. אני לא אוכלת גלוטן, זה זמן רב מבחירה אישית.
3. בהמשך לסעיף הקודם אני לא יודעת לרוב מה הטעם של האוכל שאני מכינה.
4. אני מבשלת מהלב בלי כמויות מדויקות, בלי מערכת כלים משוכללת עם המעט שיש לי בבית זה גורם לי להיות יצירתית.
5. אני אוהבת להמציא דברים.
6. אני חושבת שעצלנות היא לא מילה גסה, היא מעודדת לחשוב מחוץ לקופסא כי להצליח לעשות כל כך הרבה במינימום מאמץ צריך הרבה כישרון.

7. בחיים האישים אנשים לפעמים קוראים לי מיס פודינג, זה מצחיק אותי וזה גם מאד נעים.
8. אני מעריצה המון אנשים ואני עוקבת אחרי מה שהם עושים באדיקות. דוד בן גוריון הוא אחד האנשים הנערצים עלי.
9. אני לא יכולה לראות ספרים זרוקים ברחוב ואוספת אותם לביתי, פעם אחת הלכתי ברחוב עם למעלה מ – 20 ספרים ביד.
10. אוכל הוא מערכת מורכבת של רגשות, לעולם אל תבשלו שאתם כועסים.
ומילה לסיום כשהקמתי את הבלוג חשבתי שיקראו אותו שניים וחצי אנשים, כנראה שטעיתי.
אני רוצה לבקש משתי בלוגריות שאני מאד אוהבת את העבודה שלהן ברשת לכתוב על עצמן: הראשונה, נגה סדן הנפלאה והמשובחת מהבלוג "חמש שקל", בלוג אופנה שמלא באהבה לאופנה של פעם. השנייה היא שרון גור, המוכשרת, חיה באיטליה וכותבת בבלוג "Pasta every day" בלוג אוכל איכותי שחף ממניירות, נקי, פשוט ומרגש.

מודעות פרסומת