תגובה אחת

לביבות גזר וגם 10 דברים שלא ידעתם עלי

הלביבות מוכנות 2

הבדיחה שתמיד הצחיקה אותי במשך שנים היא על הארנב שנכנס לקונדטוריה ושואל אם יש עוגת גזר, ואחרי שהוא בא כל פעם נכנס ומבקש, מחליטים לעשות לו עוגת גזר. כשאומרים לו שיש הוא אומר: "נכון שזה מגעיל?"
בכלל כל דבר עם גזר טעים וגם עוגות גזר, אבל מדי פעם כשאני מחליטה לאתגר את המונח עצלנות אני ישר נזכרת באוכל, כי בעיני עצלנות היא לא מילה גסה. אז הפעם אתגרתי את עצמי עם לביבות גזר, בשלושה מרכיבים. אחרי הפוסט הזה אמרתי לעצמי שאני יכולה לפרוש בנחת הנחלתי את העצלנות למופת.
מרכיבים:
1 שקית של גזר ארוז
1 כף מלח גס/1 כף דבש (=1 כף סילאן/1 כף סוכר )
ביצה (אם צריך גם שתיים)
אופציונלי:
מעט סויה
כלים:
קערה עם מועך תפו"א/ מעבד מזון
מחבת
להצעת הגשה: שמנת חמוצה עם זעתר ושמן זית.

המצרכים לבלוג
אופן ההכנה:
קולפים את הגזר היטב, זה הרגע שמגיעים כל מיני "מתנדבים" למטבח באמתלה שהם באו לעזור. הם בעצם הגיעו כדי לאוכל גזר, זה הזמן לדחוף להם את כל הקליפות. 

תמונה של הגזר מקולף
ניתן לבחור לבשל שלם או לחתוך לקוביות/רצועות – בסופו של דבר הכל ימעך, תלוי בזמן שעומד לרשותכם (למי שממש ממהר אפשר לגרד את הגזר על פומפיה ולעשות לביבות ישר ללא בישול).

אנימציית GIF של חיתוך הגזר
מבשלים על בסיר מלא מים על אש גבוהה . 

הגזרים מתבשלים בסיר

עד שהגזר מרוכך לגמרי וניתן  למעוך אותו בקלות. 

בודקים מה מצב הגזר
מסננים במסננת שכל המים ייגרו מהגזרים.

הגזר עובר סינון
שמים בקערה עם ביצה אחת ומלח גס או במעבד מזון (עדיף במעבד מזון), אם נראה לכם שזה מעט ביצה תוסיפו עוד המלצה שלי לא לעשות כך. 

החומרים בקערה
הערת אגב: אפשר לבחור לעשות לביבות מתוקות או מלוחות, לממתיקים תחליפו בכל תחליף: סילאן, דבש, סוכר עם אפשרות להוסיף מעט סויה.
מועכים היטב עד שהעיסה מרוכבת לגמרי (אם נראה לכם שהעיסה זקוקה לעוד ביצה ניתן להוסיף אם לא אין מה להוסיף)

הגזר מעוך
במקביל לעיבוד כל החומרים להדליק אש גבוהה לשים מחבת עם שמן לטיגון. כשהאש חמה לתחיל ללבב (נשבעת שככה קוראים לזה) מהעיסה לביבות ולשים במחבת

אנימצית GIF של טיגון הלביבות
הן מוכנות תוך דקות ספורות וטובות כשהן חמות או קרות.
הצעת הגשה:
עם שמנת חמוצה, זעתר ומעט שמן זית.

נקנח בפרויקט שעובר בבלוגספירה על "10 דברים שלא ידעתם על" הפרויקט עובר בין בלוגרים שנדרשים לספר 10 דברים על עצמם ולהעביר את השרביט הלאה: כתבתי על עצמי בעבר בתפריט "כמה דברים עלי ועל אוכל", אני אדם שתמיד קורים לו דברים מצחיקים/ביזארים/מרתקים שממלאים את החיים שלי בשלל סיפורים, אז הנה 10 דברים שלא ידעתם עלי:
1. אני מאמינה שאם אתם רוצים באמת להכיר אדם תיקחו אותו למסעדה, אפשר ללמוד המון על אנשים דרך האופן שבו הם אוכלים.
2. אני לא אוכלת גלוטן, זה זמן רב מבחירה אישית.
3. בהמשך לסעיף הקודם אני לא יודעת לרוב מה הטעם של האוכל שאני מכינה.
4. אני מבשלת מהלב בלי כמויות מדויקות, בלי מערכת כלים משוכללת עם המעט שיש לי בבית זה גורם לי להיות יצירתית.
5. אני אוהבת להמציא דברים.
6. אני חושבת שעצלנות היא לא מילה גסה, היא מעודדת לחשוב מחוץ לקופסא כי להצליח לעשות כל כך הרבה במינימום מאמץ צריך הרבה כישרון.

7. בחיים האישים אנשים לפעמים קוראים לי מיס פודינג, זה מצחיק אותי וזה גם מאד נעים.
8. אני מעריצה המון אנשים ואני עוקבת אחרי מה שהם עושים באדיקות. דוד בן גוריון הוא אחד האנשים הנערצים עלי.
9. אני לא יכולה לראות ספרים זרוקים ברחוב ואוספת אותם לביתי, פעם אחת הלכתי ברחוב עם למעלה מ – 20 ספרים ביד.
10. אוכל הוא מערכת מורכבת של רגשות, לעולם אל תבשלו שאתם כועסים.
ומילה לסיום כשהקמתי את הבלוג חשבתי שיקראו אותו שניים וחצי אנשים, כנראה שטעיתי.
אני רוצה לבקש משתי בלוגריות שאני מאד אוהבת את העבודה שלהן ברשת לכתוב על עצמן: הראשונה, נגה סדן הנפלאה והמשובחת מהבלוג "חמש שקל", בלוג אופנה שמלא באהבה לאופנה של פעם. השנייה היא שרון גור, המוכשרת, חיה באיטליה וכותבת בבלוג "Pasta every day" בלוג אוכל איכותי שחף ממניירות, נקי, פשוט ומרגש.

מודעות פרסומת


2 תגובות

ארוחת שבועות: לחם שום

תמונה של הלחם שום בפיקניק

בהמשך לפוסטים הקודמים שלנו (סלט עגבניות שרי ומוצרלה ובורקס פיצה) במסגרת ההפקה המשותפת שלי ושל נגה מהבלוג "חמש שקל" אנחנו ממשיכות במנה מצוינת וקלה.את המנה הזו הכיר לי ליאור, שבחיים אחרים בטח היה שף. לחם קנוי שהופך ללחם שום הכי טעים שתאכלו אי פעם.

כמות מתקבלת: כיכר לחם
זמן הכנה: 5-7 דקות
זמן אפייה: 10-15 דקות לתנור שחומם מראש
כלים:
קרש חיתוך
סכין לחם/סכין חדה במיוחד
1 קערת עבודה קטנה (גודל של קערת מרק)
תבנית לתנור
כותש שום (אם אין ניתן לקצוץ את השום ידנית)
מרכיבים:
לחם רגיל עדיף עגול, הכי פשוט שתמצאו.
חצי כוס שמן זית/ 70 גרם חמאה
7-8 שיני שום טריות.
כפית מלח גס.

תמונה של המצרכים אופן ההכנה:
מחממים תנור ל – 190 מעלות.
מתחילים בקילוף השום, יש להשתמש בשום טרי.
נגה חותכת את השום כותשים 7-8 שיני שום באמצעות כותש שום. למי שאין כותש שום יכול פשוט לקצוץ דק את השום או לחילופין להשתמש בשום כתוש קנוי.
מכניסים לכותש כותשים את השיני שום ישירות לקערה עם החצי כוס שמן זית/חמאה רכה, ההמלצה שלנו היא לעבוד עם שמן ולא עם חמאה מטעמי נוחות.
כותשים את השום בכותש מפזרים מעט את המלח גס בתוך הקערה.
שמים מלח עם סכין חוצים בלחם חריצים בדוגמה של X  (אמורים להתקבל כ – 4 סימוני X) על גבי הלחם.

קולאז של ה - X

בסופו של דבר הלחם אמור לקבל את הצורה הבאה
הצורת X בלחם בתוך האיקסים מתחילים עם כפית לשפוך את הרוטב
איך מכניסים את המטבל ללחם מכניסים לתנור שחומם מראש ל 10-15 דקות לקבלת מראה זהוב.
תמונה של נגה מכניסה את הלחם
פינת עשה ואל תעשה:
1. אל תאפו את הלחם לפני הזמן. תכינו את הלחם יחד עם השום והשמן ותכניסו את הלחם לתנור עם הגעת האורחים.
2. שום ושמן זה ענין של טעם כמו כל תבלין בחיים. יש אנשים שאוהבים יותר ויש אנשים שאוהבים פחות. הכמות שאנחנו נקבנו מתאימה לאנשים שאוהבים לאכול שום במזון. לאנשים שממש לא חובבים שום אנחנו ממליצים להפחית את הכמות בחצי.
3. מה עושים אם אתם אלרגים לשום? מחליפים את המטבל שאנחנו הצענו ברוטב פסטו, ממרח זיתים, ממרח עגבניות.
4. המשפט הקבוע "תמליצי לי" אז הנה אני ממליצה: תשתמשו בלחם לבן, לחם שחור, בגטים, ג'בטות.
5. אין לי שמן זית בבית וגם לא חמאה מה לעשות? אפשר להשתמש בקנולה (מרגרינה לא אופציה בכלל לכל מי שהמחשבה הזו דיגדגה בראש, שיגיד לה ללכת להתדגדג במקום אחר)
6. שום שרוף מפיק טעם מר ומשפיע על כל המנה אז במטותא לא ללכת בזמן שהלחם בתנור למרוח מסכת אבוקדו, לעשות פילינג קוקוס, טלפון לאח בניקראגאו. להישאר קרוב ללחם, אחרת הדבר היחיד שאתם תהיו קרובים אליו זה טלפון לפיצריה הקרובה להזמין לחם שום קנוי וחבל.

תוצאה סופית של הלחם

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי

מי זו נגה ?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת.

נגה עם הלחם שום בפיקניקרוצים לשמוע על הסטיילינג למנה? איך נגה בחרה בשמלה? עם מה שילבנו את הלחם שום? הכל בפוסט ספיישל שבועות #3 בבלוג של נגה "חמש שקל" 
מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!


12 תגובות

פוסט אירוח קציצות עדשים


המנה מוכנה תמונת פתיחה

בויקפדיה שזה דרגה אחת מתחת לאבן שושן מגדירים הערצה כ"רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם. המעריץ נוטה לייחס לנערץ כמעט אך ורק תכונות חיוביות, ונוטה להתעלם, להדחיק או להכחיש קיום תכונות שליליות בנערץ". אני מעריצה הרבה אנשים יש אנשים שאומרים שהם לא אוהבים להגיד את המילה הערצה כי זה מלשון עריץ והם מעדיפים את המילה מעריך. זה כמו להודיע שמהיום את עושה דיאטה ומחליפה את המילקי שמדי יום היית אוכלת במילקי קל (מישהו צריך לספר לאנשים שאוכלים מילקי קל שהדבר היחיד שקל בו זה המכסה נייר שמכסה אותו ושזה בעצם אותו מילקי). אני מעריצה הרבה אנשים, אתה רק יכול ללמוד מהם. מדי פעם אני אוהבת לכפות את עצמי על אותם אנשים שאני מעריצה, למשל על כרמל ולצלם אותה לבלוג מכינה דברים. כייף לבשל עם כרמל הכל נראה קל שהיא מבשלת בכלל כשכרמל מבשלת זה נראה גם כייף, גם בריא וגם פשוט ואז תמיד אני שואלת את עצמי למה אצלי זה לא נראה ככה. למה כשהיא מסיימת לבשל זה נראה כמו בז'ורנל ואצלי זה נראה כמו אחרי מסיבת מימונה.
כרמל החליטה לפנק אותי בקציצות עדשים, כמובן שברגע שהיא אמרה את זה שאלתי את עצמי איך קציצות עדשים יכולות להיות פינוק. כנראה שזה כמו הלוטו תמיד יש הפתעות בחיים.

מצרכים (מצרכי הבסיס):
1 כוס עדשים ירוקות/כתומות
1 בצל לבן/סגול גדול
1 כף של שום כתוש טרי או מצנצנת
תבלינים:
פלפל
מלח
עלי דפנה לבישול במי העדשים.
טחינה גולמית
2 ביצה
שמן
תוספות לפי בחירה וטעם לא חובה:
עלי ירק: פטרוזיליה/נענע/כוסברה/סלרי
הל

כמות מתקבלת:
20 קציצות

תמונה של המצרכים BORDER 03אופן ההכנה:

מתחילים בבישול העדשים. שמים את הכוס עדשים (רשמנו כוס תעשו כוס).

מזיגת העדשים לסיר

ממלאים את הסיר עם מים. למים מוסיפים את העלי דפנה. העלי דפנה אמורים לספוח את הגזים מהקיטניות ומפחיתות הגזים שמלווים בדרך כלל לאכילת מוצרים אלו.
מזיגת המים לסיר עדשים

בזמן הבישול של הקטניות מתחילים לחתוך את הבצל – ניתן לחתוך לקוביות או לפרוסות דקות.
ניתן לבחור לעבוד עם בצל סגול או בצל לבן (או לשלב בין שניהם), ניתן לחתוך שני בצלים גדולים (תלוי כמה אתם אוהבים בצל).

חיתוך הבצל

לחמם מחבת ולהוסיף את השמן זית כמובן שניתן לבחור בשמן קנולה או חמאה (לא מרגרינה, מרגרינה זה פיכסה!) 

הוספת שמן זית למחבת לבצל

לשים את הבצלים כשהשמן חם (למה? כי בצל זה כמו בחורה. אף בחורה לא אוהבת להיכנס למיטה קרה) 

הבצל עובר לתוך המחבת

כשהבצל במחבת זה נראה שיש הרבה שמן – תזכרו שאחרי זה אפשר לסנן את כל השמן ולהישאר עם בצל נטו. 

הבצל מטגן בתוך המחבת

כשהבצל כמעט מוכן – מקבל גון שקוף, מוסיפים את התבלינים: 1 כפית שום כתוש או שום טרי , חצי כפית פלפל שחור, חצי כפית קמון (לקמון יש טעם דומיננטי רק אם אוהבים קמון אפשר לשים יותר אם זה המפגש הראשון שלכם עם קמון תהיו עדינים).

קולאז תבלינים

טיפ כרמל: את התבלינים שמים עם הבצל כי זה פותח את הטעמים של התבלינים ושל המזון, בתוך המים הטעמים נהיים אנמים וחלשים. הטיגון פותח את התבלינים לעומת המים שסוגרים את זה (הטיפ הזה תקף גם להכנת מרק). ברגע שמריחים את התבלינים באויר להסיר את הבצל מהאש ולתת לו להתקרר בצד (לא להתפתות לנשנש עכשיו כי אם תתחילו לטעום מהמחבת לא תוכלו להפסיק).
הבצל מטוגן עם כל התבלינים

בינתים העדשים מתבשלות על הגז – הנה העדשים בחצי מהדרך – חצי מוכנות

תמונה של העדשים חצי מבושלות

לאחר הבישול מסננים את העדשים ומשאירים ממש טיפה מים, לקרר אותן היטב תחת המים, עד שהן נעימות למגע ולא חמות.
סינון העדשים

ככה הן נראות שהן מוכנות.
תמונה של העדשים מוכנות

מתחילים למעוך אותן במועך תפוחי אדמה, העדשים אמורות לקבל מראה מקווצץ' אבל לא מעוך כמו של מחית פירה.
מועכים את העדשים

זה המראה הרצוי של המחית – מעוך גס
העדשים מעוכות

אחרי שסיימנו למעוך מוסיפים את הבצל למחית של העדשים (שניהם אמורים להיות יחסית קרירים כדי שתוכלו אחרי זה לערבב את זה עם הביצה ולא לבשל אותה) – מערבבים היטב.
עירבוב הבצל עם העדשים המעוכות

מוסיפים את הטחינה – חצי כוס טחינה גולמית לא יותר מזה וביצה – מתחילים עם אחת, ואם רואים שזה נבלע היטב, אמורה להתקבל עיסה קלילה. אם העיסה קשה להוסיף עוד אחת. אנחנו (סוררות) הוספנו שתים ביחד כי רצינו עיסה רכה לטיגון במחבת. אם עושים על האש צריך לעשות את זה על גבי שיפוד כמו קבב ואז צריכה להיות עיסה קשיחה יחסית כדי שתוכלו לשים את זה על גבי שיפוד ושזה יידבק לכם.
הטחינה והביצה ביחדמתקנים טעמים אם צריך, טועמים ורואים אם יש צורך בעוד מלח ופלפל. 
שמים שמן במחבת ניתן לטגן גם בשמן זית/שמן קנולה/חמאה. חובה שהמחבת תהיה חמה, אנחנו עבדנו עם שמן זית

שמן במחבת לטיגון הקציצות

לוקחים כף מהעיסה ומוזגים למחבת (ששוב אני מציינת חייבת להיות חמה עם השמן בפנים)
הקציצות עוברות לטיגון במחבת

זה נראה ממש רך ששמים במחבת (זה הרגע שאתם בטח לא מבינים איך אתם עושים את המתכון הזה, ושזה נראה רחוק מלהפוך לקציצה אבל זה יצליח), כשזה יציב מלמטה הופכים לצד השני. העיסה יצאה לכם יותר מדי דליה וזה מלחיץ ? ניתן להוסיף פירורי לחם. 

הקציצות במחבת

הקציצות מוכנות די מהר ויהיה קשה לכם לעצור מלנשנש אותן בזמן הטיגון. המנווה מוצלחת בליווי של יוגורט/לבן/שמנת חמוצה. 

המנה מוכנה תמונת סיום

60 שניות על עדשים:
עדשה תרבותית או בשמה המדעי: Lens culinaris היא מין צמח ממשפחת הקטניות.
צמח העדשה הוא צמח חד-שנתי. הזריעה היא לקראת סוף החורף (באקלים ים תיכוני) וזמן הגידול נע בין 70-105 יום. גובה הצמח 20-70 ס"מ, ולו פרחים קטנים בצבעים לבן, ורוד או כחלחל. לצמח תרמילים המכילים בין 1-3 זרעים. קיימים שני תת-מינים: קטני זרע בעלי זרעים בקוטר 3-6 מ"מ, וגדולי זרע בעלי זרעים בקוטר 7-9 מ"מ (נשמע לרגע שאנחנו לא מדברים על עדשים – תתביישו לכם!)
זרעי הצמח, הלא הן העדשים, משמשות את האדם למאכל כבר מתקופה קדומה. ראיה לכך היא הימצאות עדשים ביישובים מהתקופה הנאוליתית. קיימות עדשים במגוון צורות וצבעים, בהן ירוקות/חומות, כתומות/אדומות ושחורות. העדשים משמשות להכנת מגוון מאכלים: מסלטים, מרקים (מרק עדשים) ונזידים ועד קציצות. תבשיל הכולל עדשים הוא מג'דרה. תכולת החלבון הגדולה של העדשים (כ-26%) הופכת אותן למרכיב תזונתי חשוב בעיקר במטבחים צמחוניים כגון המטבח ההודי.
עדשים נזכרות פעמים רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל. האזכור הידוע ביותר, הוא בסיפור מכירת הבכורה של יעקב לעשו תמורת לחם ונזיד עדשים. בנוסף לשימוש היומיומי בעדשים, הן נחשבות ביהדות למאכל אבלים, שצורתן צורת עיגול, ואין להן פה (פתח), סימן למוות שהוא כגלגל החוזר בעולם, ואין לאבל פה כי הוא שותק מכאב לב‏‏. ומסיבה זו יש הנוהגים לאכול עדשים בסעודת הבראה ובסעודה מפסקת בערב תשעה באב.

קוראי בלוג יקרים! אנא ראו את הקישור לדף הפייסבוק שלי לעידוכנים שוטפים שאני מעלה גם שם.

שיהיה לכם बॉन एपेतीत שזה בתאבון בהינדית!


7 תגובות

אני ועוגיפלצת או איך בא לי להתארח אצל מרתה סטיוארט

יש לי חלום, בעצם יש לי הרבה. רוב יימי עוברים באיך אני מגשימה אותם, אני כותבת אותם על פתקים, ניירות ובמחברת משימות שלי (זה מזכיר לי שאני צריכה לעשות את הצנצנת הא-הא שלי שאופרה כל הזמן מדברת על זה ). שאלוהים ירחם אני בן אדם כפייתי. החלטתי שאני רוצה להתארח אצל מרתה סטיוארט, זה נראה לי מצטרף לחלום לעבוד בגוגל. בכל מקרה עד שאני אגיע להתארח אצל מרתה אני עסוקה בלרקום, לתכנן, לעצב ולאסוף דברים לעצלנים. אם הייתי בעל חיים הייתי רוצה להיות קואלה, אבל בטח אלוהים היה מסדר לי להיות "עצלן". אז עד שאני אהיה קואלה או עצלן אני מעלה את הפוסט הבא לבקשת ותחנוני הקהל על קאפקייקס העוגיפלצת הסודיות שלי

נתחיל בוידוי אתם לא מספרים לאף אחד ממה הם עשויות, אני סיפרתי זה טעות, כל עוד זה טעים להם מבחינתכם ומבחינתם זה מתכון שמלמדים ב- Le Cordon Bleu

קאפקיייקס שוקולד עם מרכיב סודי (מתוך הספר סודות מתוקים 2 של קרין גורן(

כמות: 18 קאפקייס קטנים או 12 גבוהים.

מרכיבים לקאפקייס:

1 כוס מיונז (240 גרם)

1 כוס מים (240 מ"ל)

1 כפית תמצית וניל

1/2 כוס קקאו (70 גרם)

2 כוסות סוכר (400 גרם)

2 כוסות קמח (280 גרם)

1 כפית אבקת אפייה.

מרכיבים לקצפת:

1 קופסאת שמנת (250 מ"ל)

50 גרם אבקת סוכר

מרכיבים לעוגיפלצת:

1 שקית מרשמלו לבן /ורוד

1 שקית קליק עגול חום/לבן

1 קופסאת שוקלד ציפס איכותי

 אופן ההכנה של הקאפקייקס:

שלב א': מחממים תנור ל-160 מעלות
שלב ב': בקערה טורפים הכל יחדיו מיונז, מים, תמצית וניל, קקאו וסוכר. מוסיפים קמח ואבקת אפייה, וטורפים לתערובת אחידה (עצלנות כבר אמרתי)
ממלאים מנז'טים עד 2/3 מהגובה (הקאפקייקס אמורים לתפוח ואז הציפוי מאד נוח) ואופים כ-15 דקות. 
בזמן שהקאפקייס בתנור עוברים להכנת הקצפת. 

אופן ההכנה של הקצפת:

מקציפים שמנת מתוקה עם 50 גרם אבקת סוכר למשך 3-5 דקות במהירות גבוהה.

אופן הכנת העוגיפלצת:

לצורך הציפוי נשתמש בקצפת לכיסוי הקאפקייקס, מורחים על כל קאפקייק קצפת לכיסוי מלא.

מפזרים בצלחת את הסוכריות הכחולות ומסובבים את הקאפקייקס עד לכיסוי מלא.

לוקחים עוגיות שוקלד ציפס (אל תתקמצנו – תקנו משהו טוב) חוצים לחצי את העוגיה ו"דוחפים" את החצי עוגיה בתוך הקאפקייק.

גוזרים את המרשמלו הלב לעלים ומדביקים עם קצפת לקאפקייק, באמצע שמים כדור קליק חום.

בטח לא ידעתם אבל:

  1. עוגיפלצת (באנגלית: Cookie Monster) היא שמה של דמות מתוכנית הטלויזיה "רחוב סומסום" שהופקה במקור לערוץ PBS ושודרה גם בישראל בגירסה מותאמת אישית לקהל הישראלי.
  2. בגירסה הישראלית דובבה הדמות על ידי דב רייזר ושמעון כהן. הדמות מופיעה גם בגריסה החדשה של ערוץ הופ ומדובבת על ידי גיורא קנת.
  3. עוגיפלצת הוא מפלצת חביבה בעלת פרווה כחולה, בעלת חיבה מופרזת לעוגיות. הוא לא משתף אחרים בעוגיות שלו וזולל את כל העוגיות בבת אחת ברגע שמכבדים אותו.
  4. עוגיפלצת מדבר באנגלית עם שגיאות כתיב מכוונת (Me like cookies במקום I like cookies ) אך לעומת זאת הוא מופיע בספרי "רחוב סומסום" כבעל ידע בכתיבה.
  5. עוגיפלצת מופיע בפרקי האתנחתא בסידרה ולא כדמות שתופסת חלק בעלילה.
  6. שמו של עוגיפלצת הוא למעשה סיד. 

בפייסבוק הקאפקייקס מסתובבים הרבה זמן ועשו בוק עם האורחים שהגיעו להצטלם איתם. 

וניפרד בסרטון אהוב של עוגיפלצת מסביר לבנץ כמה דברים חשובים על עוגיות שוקולד צ'יפס


2 תגובות

פנקוטה שמפנקת – פוסט אירוח (בשבילכם פנווקוטה)

"צעדתי גאה עם המגש ביד, הרגשתי מינימום עכשיו אני קודיטורית במסעדה עם 3 כוכבי מישלן. הנחתי את המגש על השולחן, כולי סמוקה.

 "וואו מה זה?"

 "זה פנקוטה" כולי מתמוגגת מגאווה

 "פנה מה???" הם הביטו בי

 "פנה -קו – טה" חזרתי עם חיוך

"פנוווקוטה" אחד מהם צעק לעברי

 "לא פנווקוטה אמרתי לו "פנה- קו -טה"

 "טוב יאללה תביאי לטעום מהפנווקוטה"

 הפוסט הפעם מארח את כרמל הקונדיטורית המוכשרת שכבר התארחה בבלוג בפוסטים קודמים של ההדרכות המצולמות של חומוס ביתי, ציזיקי. כרמל היא הקונדיטורית של בונזור ת"א בעברה שימשה כרמל כקונדיטורית של ביסקוטי,רדיו רסקו, קפה איטליה, מסעדת מסה ובין לבין משמשת היועצת הקולינרית של הבלוג, הפעם במסגרת האירוח נלמד להכין פנקוטה פרווה אך חשוב מכל מיועדת לאלרגנים לחלב – רגישי לוקטוז.

פנקוטה – 8 כוסיות

מצרכים:

שקית אבקת ג'לטין (כ – 10 גרם)
8 כפות מים (קרים = מהברז(

פחית קרם קוקוס (400 מ"ל(
רבע פחית חלב/מי/נוזל קוקוס (100 מ"ל(
רבע כוס סוכר (50 גרם)
הוספת טעם: וניל/ נענע/ מי ורדים / גרידת תפוז / גרידת לימון / תמצית טעם אחרת

כלים:

סיר קטן לבישול

קערית להמסת הג'לטין

כוסיות

כף מעץ

מצקת/כוס למזיגת התערובת אל תוך הכוסיות.

אופן ההכנה:

שלב א': המסת הג'לטין – לוקחים שקית אבקת ג'לטין (כ 10 גרם) וממיסים עם  8 כפות מים (קרים = מהברז( – אורך הזמן שלוקח לגלטין לרתוח הוא 25 דקות (קחו את הזמן) – בהתחלה מערבבים היטב ואז כל כמה דקות ניגשים ומערבבים.

שלב ב: לוקחים את הפחית קרם קוקוס (400 מ"ל)

רבע פחית חלב/מי/נוזל קוקוס (100 מ"ל)
רבע כוס סוכר (50 גרם)
אני בחרתי מבין התוספות הוספת מקל וניל חותכים את המקל לאורכו ובעזרת סכין לא חדה "מגרדים" את הגרגירים החוצה, או מבשלים את המקל עם התערובת ולאחר מכן פותחים אותו ומוציאים את הגרעינים. מכניסים הכל לסיר

שלב ג': מביאים לרתיחה בסיר (תוך כדי בחישה קבועה)  את הפחית קרם קוקוס, הנוזל קוקוס, הסוכר והגרגירים מהמקל וניל.

מוסיפים את גוש הג'לטין לסיר מערבבים עד שנמס. וישר מורידים מהאש.

שלב ד': מכינים את הכוסיות בצורה מסודרת, נותנים לו כמה דקות להתקרר ומוזגים לכוסיות

שלב ה': מכניסים למקרר עד שמתיצב.

עד כאן המתכון מתאים לרגישים ללוקטוז.

אפשרויות לקישוט מעל הפנקוטה:
ניתן לקשט בפירות / סירופ אדום ופיסטוקים / שערות קדאיף / שיברי עוגיות.

 במסגרת הפוסט אני המשכתי להכנת גנאש שוקולד העשוי מ – 200 גרם שוקולד מריר פרווה וכל יתרת הפחית מהנוזל קוקוס שנשאר.

הרתחתי בבן מארי – 200 גרם שוקולד מריר עם 300 מ"ל מהנוזל קוקוס – היתרה מהמתכון. לאחר שהכל הגיע לרתיחה, ניתן להוריד מהאש ולתת לזה להתקרר היטב. חצי שעה לאחר שהורדתי מהאש מזגתי על הפנקוטה שכבר הייתה במקרר.

 תוספת שברי גליליות אגוזים: לוקחים גליליות חותכים לשלושה חלקים ומוסיפים דקות לפני ההגשה.

פינת למה לזרוק אם אפשר להשתמש שוב?

איזה שימוש ניתן לעשות במקל וניל אחרי שהשתמשנו בתוכן שלו?

לאחר שהוצאנו מהמקלות וניל את התוכן, ניתן לטחון אותם עם סוכר ולהכין סוכר וניל.

ניתן להוסיף אותם כמרתיחים תה = מתקבל תה ארומטי בריח וניל.

סיבכתי אתכם? כל התיאור הזה נראה לכם ארוך מדי? הנה תקציר –

ממיסים שקית אבקת ג'לטין (כ – 10 גרם) עם 8 כפות מים (קרים = מהברז( בוחשים במשך 25 דקות עד להמסה מלאה.

מרתיחים בסיר את הפחית קרם קוקוס (400 מ"ל(, רבע פחית חלב/מי/נוזל קוקוס (100 מ"ל(, רבע כוס סוכר (50 גרם)' מקל וניל. כשהכל רותח היטב, מוסיפים את גוש הג'לטין לסיר מערבבים עד שנמס. וישר מורידים מהאש. נותנים לו כמה דקות להתקרר.

מוזגים לכוסיות.

מי זו בכלל פנקוטה?

פנקוטה באיטלקית נאמרת Panna cotta = שמנת מבושלת. פנקוטה היא למעשה קרם שמנת מבושם בוניל ומעובה באמצעות ג'לטין. המנה מוגשת קרה בליווי רוטב קרמל או רוטב פירות יער. הפנקוטה מקורה בצפון איטליה באזור פיימונטה.

 תכף הצילצול אז לסיכום:

  1. פנקוטה בשילוב עם נענע רק אם אתם ממש אוהבים את הטעם של התבלין הזה
  2. כדי להוציא את הגרגירים יש לחצות לאורך המקבל ולהעביר את הסכין להוצאת הגרגירים
  3. 8 כפות זה לא 8 כפיות שימו לב כשאתם ממיסים את הג'לטין.
  4. הקינוח מתאים לאלרגנים לחלב אך גם לשומרי המסורת שרוצים להנות מקינוח פרווה.
  5. יש לכם יותר מ – 8 סועדים פשוט תכפילו את הכמות. למעט המקל וניל שם לא חייבים 2 מקלות.
  6. איך תדעו שבחרתם מקל וניל טוב וטרי? מקלות וניל צריכים להיות לחים וגמישים והקליפה צריכה להיות מבריקה

 בטח לא ידעתם אבל:

ישנם מספר זני וניל עיקריים

  • וניל מכסיקני (Vanilla Planfolia) – הזן הגדל בטבע והנחשב ביותר. תרמיליו שחורים ומבריקים ובעלי ארומה מודגשת. אורכם נע בין 15-20 ס"מ והם מכילים גרגרים שחורים לרוב.
  • וניל פרא מכסיקני ((Vanilla Pompona – זן שכמעט ואינו מגודל בעולם ונחשב לזה שגידלו האינדיאנים במכסיקו לפני פלישת הספרדים. אורך תרמיליו נע בין 15-30 ס"מ וריחו משלב ניחוחות פרי ורמז אניס.
  • וניל בורבון – זהו הווניל המכסיקני, הגדל באיי קומורוס – לשעבר איי בורבון הצרפתיים, ומכאן שמו. במרוצת השנים קנה לו חסידים נלהבים כאילו היה זן נפרד.
  • וניל אינדונזי – וניל מכסיקני שמגדליו האינדונזים נוהגים לקטוף מוקדם מהמקובל, מה שמניב תרמילים בעלי ארומה עצית ומתובלת יותר.
  • וניל טהיטינזי – וניל מכסיקני שיובא לטהיטי, שם עבר מוטציה ששינתה את פרופיל הארומה שלו עד כדי כך שהוא נחשב לזן נפרד לחלוטין. צבע תרמיליו השטוחים והרחבים נע מחום כהה עד שחור מבריק, ואורכם נע בין 20-15 ס"מ. תכולת הזרעים השחורים שבתוכם אינה מן הגבוהות, מרקמו לח יותר וריכוז גבישי הוונילין שעל פניו אינו מן הגבוהים.
  • ונילון – אורך התרמילים נע בין 10-12 ס"מ, צבעם נע מצהבהב ועד חום, הם שטוחים ועבים ולעתים יופיעו פתוחים מעט. בית גידולם באיי הודו המערבית, והם בעלי הארומה חלשה ביותר.

בא לכם להרגיש איטלקים ולעשות פנקוטה? הנה סרטון איטלקי בתירגום סימולטני לאנגלית פשוטה וקלה איך להכין פנקוטה

וניפרד בפתגם איטלקי –  Chi va piano va sano, va lontan שפירושו מי הולך לאט הולך בבטחה, הולך רחוק כדי ללמדכם שהסבלנות משתלמת.


2 תגובות

עוגת קליקים

הכי כייף להתעורר בערב ראש השנה לבית נקי , הכי כייף להתעורר ערב אחרי ראש השנה ולגלות ששנה חדשה התחילה. לא כייף להיזכר שאת מוזמנת לארוחת החג ולא קנית שום דבר. למה שתלכי שבוע לפני ותקני ? הכי כייף זה לקום בבוקר ולגלות שלא קנית שום דבר. ככה את אוהבת לפנק את עצמך, במילה אחת – לפנק, לפנק, לפנק ( אותה מילה שלוש פעמים לא נחשב…)

לטובת כל המאחרים (לארוחת חג, לארוחת שישי או סתם עצלנים כמוני) להלן עוגה שזמן ההכנה הכולל שלה עומד על 45 דקות.

מתכון לעוגת שוקולד

כלים:

1 קערה גדולה

1 מטרפה/ כף מעץ נוחה לבחישה

1 תבנית 24 או 26 אטומה או תבנית נפתחת שמצופה מטה בנייר כסף למניעת נזילות.

מצרכים:

1 כוס (240 מ"ל) שמן
1 כוס (200 גרם) סוכר
4 ביצים בטמפרטורת החדר
1 כוס אבקה להכנת שוקו חם (לא קקאו)
1 מיכל (200 מ"ל) שמנת חמוצה/יוגורט/לבן בטמפרטורת החדר
1 כוס (140 גרם) קמח תופח מנופה = 1 כוס קמח מנופה + 1 שקית אבקת אפייה

1/2 כפית סודה לשתייה

1 שקית אבקת אפייה

1 כוס מים להוסיף בהדרגה עד לקבלת מרקם נוזלי אך לא נוזלי מדי

אופן ההכנה:

  • לטרוף ביצים עם כוס סוכר, לאחר שהכל בחוש היטב להוסיף את השמן ולהמשיך לטרוף יחדיו.
  • להוסיף לזה את 1 כוס (140 גרם) קמח תופח מנופה = 1 כוס קמח מנופה + 1 שקית אבקת אפייה   ולערבב יחדיו.
  • להוסיף את הכוס שוקולית ולערבב היטב.
  • להוסיף את 1 מיכל של שמנת חמוצה או יוגורט או לבן על פי בחירתכם, לבחוש היטב ולהוסיף 1 כוס מים בהדרגה עד שמתקבל מרקם נוזלי אך לא נוזלי מדי.
  • אחרי שכל החומרים התגבשו היטב רק אז להוסף חצי כפית סודה לשתייה ואת השקית אבקת אפייה.
  • לשים בתוך התבנית אבל רק 3/4 מהתבנית (העוגה תתפח במהלך האפייה).

בחום של 180 מעלות בין 30 -40 דקות לאחר שקיסם הננעץ במרכז יוצא בקלות עם מעט פירורים.

בזמן שהעוגה בתנור מתחילים להכין את הקצפת.

קיימות 2 אפשרויות להכנת הקצפת:

1. להקציף 2 יחידות שמנת 250 מ"ל סה"כ 500 מ"ל קצפת עם 100 גרם אבקת סוכר

2. להקציף שמנת עם כוס חלב ושקית אינסטנט פודינג וניל.

שתי האפשרויות מצוינות.

לאחר הכנת הקצפת להכניס אותה למקרר שתהיה קרה.

לקרר את העוגה לחלוטין, להמתין לפחות 4 שעות בין האפייה להתחלת העבודה. לאחר שהעוגה התקררה ורק אחרי שהיא התקררה, ואני מדגישה היא קרה, היא הגיעה לטמפ' החדר (אל תנסו לשים על עוגה חמימה אני כבר ניסית בשבילכם זה הורס את העוגה, את הקצפת ואת המצב רוח).

מתחילים לעבוד על העוגה: מצפים את העוגה בקצפת גם את הקצוות ובעיקר את הקצוות, לא נורא אם יש פירורים מהעוגה שנצמדים לקצפת – את הכל נסתיר אחרי זה.

שלב א': מתחילים להעמיד את האצבעות שוקו סטיקס – הם נצמדים לאט, חשוב לא ללחוץ אותם אחרי זה נקשור סרט מסביב לזה.

שלב ב': מתחילים לסדר את הכדורי קליק אחד אחד – אפשר לעשות 2 עיגולים או שלוש או גם את כל העוגה תלוי כמה חבילות קליק יש ברשותכם.

אפשר לעשות עיטורים עם הקצפת באמצע העוגה.

 


2 תגובות

דברים קטנים שעושים את ההבדל

ויקטור פראנקל אמר "אין אנו ממציאים את פשר קיומנו, אלא בעצם – רק מגלים אותו"
{ מתוך הספר "האדם מחפש משמעות" }

הכל התחיל שהירהרתי בפוסט שכתבתי על הכנת פרחים משאריות של שקיות נייר. חשבתי על כמה נכון וקל זה למחזר וכמה אנחנו לא פועלים. כשחשבתי על הפוסט הנוכחי גמלתי בליבי שאנסה להוכיח באמצעות הדרכות אחרות כמה קל.

נכון להיום אני עובדת על כמה פרויקטים במקביל ואחד מהם עוסק בעיצוב אחד מקירות ביתי, בין שיטוטי הרבים מצאתי אינספור דברים מעניינים, החלטתי להביאם מתוך מחשבה לחשוף אותם גם לאנשים נוספים ובעיקר להציג את מה שבאמת ניתן ליישום והוא מענין ובעיקר עושה שימוש בדברים שניתן למחזר.

לכל תמונה יש קישור ישיר להדרכה מפורטת של דברים פרקטים והמרכיבים שלהם קיימים בכל בית.

הערת מערכת: הרשת מכילה אינסוף הדרכות ורעיונות, אני בחרתי את הפרקטיות, הקלות ובעיקר את אלו שכוללות הדרכה ברורה או לחילופין עם תמונות של כל שלב ושלב.

הדרכה לתמונה שעושה שימוש בדפי עיתון ממוחזרים

פונפונים מבגדים ישנים

how-to-make-pom-poms

פרפרי נייר ממגזינים – הפרפרים פה נעשו עם חותכן פרפרים אבל ניתן גם לעשות עצמאית עם טמפלט קשיח

Papillons Graphiques by Chris Waind

הכנת מראה  עם קרנים מקופסאת קורנפלקס

הכנת קופסת פוליגל מקופסאת קורפלקס

071210diymagazinefile06_rect540

רעיון להכנת סיפרונים מקופסאות ריקות של סיגריות

הדרכה להכנת תמונה מספר ילדים ישן (הדרכה בעברית)

צילום: טל ניסים

הדרכה לקיר עם תמונות בניחוח של פעם (הדרכה בעברית)

צילום: ליבת רות

רעיון פרקטי לאיחסון כבלים

050511_tf_toiletpapercordstorage.jpg

כל אלו הם הדברים הקטנים שעושים את ההבדל בין ליצוק תוכן ומשמעות למשהו שהיה בדרכו לפח.

ולסיום כמו במסעדה טובה אנחנו בבלוג (שזה בעיקר אני) מאמינים שפה זה עובד כמו במסעדת הגורמה הידועה "אווזי" – נהנתם ספרו לחברכם…"