6 תגובות

ספרים רבותי ספרים

"הסופר אינו צריך לשאוף לתאר אירועים גדולים, כי אם להפוך את האירועים הקטנים למעניינים".

ארתור שופנאהואר

אם הייתי צריכה לבחור ספר אחד שהשפיע עלי יותר מכל הייתי בוחרת ב"עולם על פי גארפ". הרומאן שבעיני הוא רומאן מופת, מלא השראה, חיים ובעיקר מתאר סאגה משפחתית מדהימה שנותנת פרספקטיבה נכונה לגבי המושג משפחה. הרומאן הגיע לידי בגיל הנכון ובמקום הנכון בעודי בת 14. אני לא בטוחה שזה ספר מתאים לגיל 14, הוא מתאר בצורה חושפנית וגלויה דברים הנוגעים לאהבה, משפחה, בגידות, מוות, אובדן – מושגים שאז עיכלתי בקלות, היום אני מבינה שלא מדובר בדבר של מה בכך.

האהבה שלי לספרים התחילה בכיתה א' – היה מעין רגע אחד שפתאום ראיתי בעולם של הספרים – משהו אחר, פתאום זה לא היה נראה לי טירחה או נטל, אלא באמת משהו שכבש אותי. בכיתה ד' זה תפס והפך להיות חלק אינטגרלי מחיי. גמעתי ספרים בלי סוף, עד היום אני רואה בתקופה הזו שנמשכה עד התיכון כאחת התקופות המגבשות והמעצבות בחיי ולספרים יש מעמד חשוב באיך שאני היום.

שבוע הספר זימן לי להשתתף בהחלפת סימניות, ימים ארוכים בילתי בהחלטה לעיצוב הסימניה, למעשה נדרשתי להכנת שתי סימניות כל אחת מחומר אחר. בחרתי בסימנית מגנט, סימניה מבד, סימניה נפתחת כמו כרטיס, משולבת נייר ובד. לרעיון הסימניה ממגנט הגעתי לאחר מחשבה רבה, בתור אחת שיש לה אלפי סימניות שפזורות בכל מקום חוץ מבספר עצמו, הגעתי למסקנה שמקרר זה המקום למקם סימניה – כך היא תהיה זמינה בכל מצב, ואם מחליטים לקחת הפסקה בין ספר לספר, זה יכול להיות למגנט.

הסימניה הנוספת הייתה מבד, לטעמי זו הסימניה הפחות מוצלחת שכן לא הצלחתי להוציא לפועל את מה שראיתי בדימיון אל תוך הבד, ולכן לא התפשרתי והכנתי סימניה נוספת כמו כרטיס נפתח שפשוט סוגרת על הדף בספר

ואף קריאת ספר לא שלמה עם כוס תה מהביל ועוגיות ביסקוטי ליד.

צירפתי שתי שקיות נייר ארוזות עפ"י הדרכה מקסימה מהבלוג של מורשמלו להכנת מארז נייר: שקיית נייר המכילה שקיקי תה, שקית נייר עם עוגיות ביסקוטי נהדרות

 בטח לא ידעתם אבל:

ארתור שופנהאואר הוא פילוסוף גרמני, בעל השקפות פציפיסטיות וקוסמופוליטיות, תורתו שימשה כשלב חשוב בהתפתחות הפילוסופיה האירציונלית.

שופנהאואר הושפע מכתביהם של אפלטון, קאנט ופילוסופיה הודית, הוא השפיע על ניטשה, פרויד, לודוויג ויטגנשטיין, ואגנר ותומאס מאן 

שופנהאואר מעולם לא נישא, הוא התגורר לבדו עם כלבו ובינו לבין אמו שרר נתק שנמשך עד מותה.

ב-1809 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת גטינגן, אך במהרה פנה ללימודי פילוסופיה, וב-1811 עבר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב-1813 עזב לאוניברסיטת יינה, שם קיבל תואר דוקטור ב-1813 על עבודתו: "השורש המרובע של  עקרונות התבונה"

במהלך שנות לימודיו התעמק הן בכתביהם של אפלטון וקאנט מן המערב, והן באופנישדות ובכתבי הבודוהיזם מן המזרח. מקורות אלו השפיעו מאוד על עבודותו ועל יצירתו העיקרית "העולם כרצון ודימוי" אותה פרסם בשנת 1818.

שופנהאואר העריץ את דמות הגאון. לדעתו המאפיין העיקרי של גאונות הוא חירות יחסית מתשוקות מעשיות, המאפשרת התמסרות ליצירה.

שופנהאואר הגה את רעיון ה"לא מודע", שלפיו המניעים העיקריים שלנו הם תשוקות ורצונות שאינם מודעים. הוא גם ההוגה הראשון בתקופתו שכתב על המיניות. יצר המין הוא בעיניו גילוי בסיסי של הרצון. רעיונות אלה השפיעו על פרויד, אך אצל שופנהאואר , בניגוד לפרויד, הלא מודע קודם למודע ואינו "מחסן" לתכנים שהודחקו מהמודע

עבודותיו העיקריות והחשובות הן:

  • "העולם כרצון ודימוי", 1818/1819.
  • "שתי בעיות היסוד של תורת המידות", 1841.
  • "parerga und paralipomena" – (בתרגום ישיר, "נספחות ותוספות", חלקים מספר זה תורגמו לעברית תחת השם "הגיונות"), 1851.

הספרייה הפרטית שלי:

"העולם על פי גארפ"/ג'ון אירווינג: הרומאן מגדיר מחדש מושגים כמו משפחה וזוגיות

"גאווה ודעה קדומה"/ג'ין אוסטין

"אמא הייתה זוחלת"/לימור נחמיאס

 הדרכות לסימניות:

הדרכה להכנת סימניות – פעילות עם ילדים

הדרכה להכנת סימניה מפרחים מיובשים

הדרכה להכנת סימניה מפינה של ספר – מהבלוג המקסים של זיקוקית

Schönes Wochenende שזה בגרמנית סוף שבוע נעים

מודעות פרסומת