לביבות גזר וגם 10 דברים שלא ידעתם עלי

הבדיחה שתמיד הצחיקה אותי במשך שנים היא על הארנב שנכנס לקונדטוריה ושואל אם יש עוגת גזר, ואחרי שהוא בא כל פעם נכנס ומבקש, מחליטים לעשות לו עוגת גזר. כשאומרים לו שיש הוא אומר: "נכון שזה מגעיל?"
בכלל כל דבר עם גזר טעים וגם עוגות גזר, אבל מדי פעם כשאני מחליטה לאתגר את המונח עצלנות אני ישר נזכרת באוכל, כי בעיני עצלנות היא לא מילה גסה. אז הפעם אתגרתי את עצמי עם לביבות גזר, בשלושה מרכיבים. אחרי הפוסט הזה אמרתי לעצמי שאני יכולה לפרוש בנחת הנחלתי את העצלנות למופת.
מרכיבים:
1 שקית של גזר ארוז
1 כף מלח גס/1 כף דבש (=1 כף סילאן/1 כף סוכר )
ביצה (אם צריך גם שתיים)
אופציונלי:
מעט סויה
כלים:
קערה עם מועך תפו"א/ מעבד מזון
מחבת
להצעת הגשה: שמנת חמוצה עם זעתר ושמן זית.

אופן ההכנה:
קולפים את הגזר היטב, זה הרגע שמגיעים כל מיני "מתנדבים" למטבח באמתלה שהם באו לעזור. הם בעצם הגיעו כדי לאוכל גזר, זה הזמן לדחוף להם את כל הקליפות. 

ניתן לבחור לבשל שלם או לחתוך לקוביות/רצועות – בסופו של דבר הכל ימעך, תלוי בזמן שעומד לרשותכם (למי שממש ממהר אפשר לגרד את הגזר על פומפיה ולעשות לביבות ישר ללא בישול).

מבשלים על בסיר מלא מים על אש גבוהה . 

עד שהגזר מרוכך לגמרי וניתן  למעוך אותו בקלות. 

מסננים במסננת שכל המים ייגרו מהגזרים.

שמים בקערה עם ביצה אחת ומלח גס או במעבד מזון (עדיף במעבד מזון), אם נראה לכם שזה מעט ביצה תוסיפו עוד המלצה שלי לא לעשות כך. 

הערת אגב: אפשר לבחור לעשות לביבות מתוקות או מלוחות, לממתיקים תחליפו בכל תחליף: סילאן, דבש, סוכר עם אפשרות להוסיף מעט סויה.
מועכים היטב עד שהעיסה מרוכבת לגמרי (אם נראה לכם שהעיסה זקוקה לעוד ביצה ניתן להוסיף אם לא אין מה להוסיף)

במקביל לעיבוד כל החומרים להדליק אש גבוהה לשים מחבת עם שמן לטיגון. כשהאש חמה לתחיל ללבב (נשבעת שככה קוראים לזה) מהעיסה לביבות ולשים במחבת

הן מוכנות תוך דקות ספורות וטובות כשהן חמות או קרות.
הצעת הגשה:
עם שמנת חמוצה, זעתר ומעט שמן זית.

נקנח בפרויקט שעובר בבלוגספירה על "10 דברים שלא ידעתם על" הפרויקט עובר בין בלוגרים שנדרשים לספר 10 דברים על עצמם ולהעביר את השרביט הלאה: כתבתי על עצמי בעבר בתפריט "כמה דברים עלי ועל אוכל", אני אדם שתמיד קורים לו דברים מצחיקים/ביזארים/מרתקים שממלאים את החיים שלי בשלל סיפורים, אז הנה 10 דברים שלא ידעתם עלי:
1. אני מאמינה שאם אתם רוצים באמת להכיר אדם תיקחו אותו למסעדה, אפשר ללמוד המון על אנשים דרך האופן שבו הם אוכלים.
2. אני לא אוכלת גלוטן, זה זמן רב מבחירה אישית.
3. בהמשך לסעיף הקודם אני לא יודעת לרוב מה הטעם של האוכל שאני מכינה.
4. אני מבשלת מהלב בלי כמויות מדויקות, בלי מערכת כלים משוכללת עם המעט שיש לי בבית זה גורם לי להיות יצירתית.
5. אני אוהבת להמציא דברים.
6. אני חושבת שעצלנות היא לא מילה גסה, היא מעודדת לחשוב מחוץ לקופסא כי להצליח לעשות כל כך הרבה במינימום מאמץ צריך הרבה כישרון.

7. בחיים האישים אנשים לפעמים קוראים לי מיס פודינג, זה מצחיק אותי וזה גם מאד נעים.
8. אני מעריצה המון אנשים ואני עוקבת אחרי מה שהם עושים באדיקות. דוד בן גוריון הוא אחד האנשים הנערצים עלי.
9. אני לא יכולה לראות ספרים זרוקים ברחוב ואוספת אותם לביתי, פעם אחת הלכתי ברחוב עם למעלה מ – 20 ספרים ביד.
10. אוכל הוא מערכת מורכבת של רגשות, לעולם אל תבשלו שאתם כועסים.
ומילה לסיום כשהקמתי את הבלוג חשבתי שיקראו אותו שניים וחצי אנשים, כנראה שטעיתי.
אני רוצה לבקש משתי בלוגריות שאני מאד אוהבת את העבודה שלהן ברשת לכתוב על עצמן: הראשונה, נגה סדן הנפלאה והמשובחת מהבלוג "חמש שקל", בלוג אופנה שמלא באהבה לאופנה של פעם. השנייה היא שרון גור, המוכשרת, חיה באיטליה וכותבת בבלוג "Pasta every day" בלוג אוכל איכותי שחף ממניירות, נקי, פשוט ומרגש.

עוגיות הצ'וקלד ציפס הכי ממכרות שתאכלו.

אני מכורה לסרטים דוקומנטרים, מכורה כבדה. הסיפורי בלהות בסרטים האלו "עושים לי טוב" – אין כמו לדעת על עוד תחביב מסוכן, שבטים שכוחי אל וציד בלתי חוקי – ממש המתכון לשינה ערבה. אז כשנתקלתי בסרט שעשו על חברת "בן&ג'ריס" לא יכולתי שלא לחוש שמצאתי את הנחלה. יש להם אנשים שאחראים לפיתוח גלידות חדשות – באותו רגע אמרתי לעצמי זה הזמן להגיש מועמדות לעבודה, ומהר. כבר ראיתי את הסיכה עם הטייטל שאני מקבלת Ice – cream Developer נשמע שאלוהים מפצה אותי על כל השנים. אבל עד שאני אקבל את התפקיד הנכסף אני ממשיכה לעבוד על פיתוח מתכונים. כשאני עובדת על מתכון חדש, זה בדרך כלל מגיע כי אני מחליטה להמציא על דעת עצמי מתכון חדש, הקורבן הנבחר היה: עוגיות צ'וקלד ציפס, כי לאמריקאים יש סטייל הם לא אומרים שוקולד הם אומרים צ'וקולד. לעוגיות צ'וקלד צ'יפס יש בסיס ודרך הכנה מאד ברורים, המשחקים הם בדרך כלל בסוג השוקולד שבוחרים, אבל אני החלטתי על דעת עצמי שגיוון זו לא מילה גסה.
שימו לב לכל הטיפים ששילבתי לאורך ההדרכה המצולמת.
כלי עבודה:
מיקסר/מעבד מזון/קערת עבודה
2 תבניות
2 ניירות אפיה
קערה עם מים לקריצת עיגולים בקלות

מרכיבים:
200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר לבן = 200 גרם סוכר לבן
1/2 כוס דחוסה של סוכר חום כהה = 120 גרם סוכר חום כהה
1 כף מיץ לימון
2 ביצים בטמפרטורת החדר
2 כוסות קמח = 280 גרם קמח
1/2 כוס קוואקר מהיר הכנה
1 כפית סודה לשתיה
1 כפית מלח גס!!
1 ו – 1/2 ( 1.5) כוסות שוקולד ציפס = 300 גרם צ'וקלד ציפס
1/2 כוס קוקוס (ממליצה על כוס)

תוספות אפשריות נוספות:
1 ו- 1/2 כוסות של אגוזי מלך קצוצים גס (150 גרם).
1 חבילה של שוקולד חלב.
1 חבילה של שוקולד מריר
1 חבילה של שוקולד לבן

אופן ההכנה:
מחממים את התנור לחום בינוני (170 מעלות אם יש לכם תנור חזק/ 190 אם יש לכם תנור חלש – אפייה בטורבו).
מרפדים 2 תבניות גדולות בנייר אפייה.
מכינים את הקערת מיקסר עם וו גיטרה

למי שאין מיקסר ניתן לעבוד עם מעבד מזון, במידה ואין לכם מיקסר או מעבד מזון ניתן לעשות את ההכנה בקערה עם כף עץ.
ממיסים את החמאה במיקרוגל בין 20 ל – 30 שניות לחמאה שהייתה לפחות שעתיים בטמפרטורת החדר. אני יודעת שמי שעד היום עשה את המתכון הזה עבד עם חמאה בטמפרטורת החדר אבל חמאה מומסת תתן לכם תוצאה אחרת – יותר נימוחה.
קודם כל לחזור אחרי "מרגרינה זה איכסה" עכשיו אני יודעת שיש פה את אלה שרוצים לעשות את זה עם מרגרינה ואני אומרת רק אבל רק אם אין לכם ברירה תעשו את זה עם מרגרינה. החמאה אחראית לטעם ולריח ולמרגרינה אין שום יתרונות עליה. אם יש לכם רק 100 גרם חמאה אז ניתן לערב אותה עם 100 גרם מרגרינה.

לקערת המיקסר שופכים את את החמאה המומסת, הסוכר הלבן והסוכר החום (אם בחרתם לא להמיס את החמאה. על החמאה להיות רכה ועליכם להקציף היטב את החמאה והסוכר עד שאתם מגיעים למרקם שבצילום).

מעבדים עד שמתקבלת תערובת קרמית אחידה.

מוסיפים את הביצה ומיץ לימון (למה מיץ לימון? המיץ עוזר לסודה לשתייה להתעורר) ומעבדים שנית.

מוסיפים את הביצה השנייה.

מעבדים עד שמתקבלת תערובת קרמית אחידה.

מנפים את הקמח עם הקוואקר, הסודה לשתייה, הכפית מלח גס. לא להתפתות ואני מדגישה לא להתפתות להוסיף שקית אבקת אפייה. אתם תקבלו מעין עוגיות מפלצתיות עם טעם לוואי נוראי)

מוסיפים לתערובת בהדרגה, תוך כדי ערבול או עיבוד  את החומרים היבשים  (קמח, קוואקר..), לאחר מכן מוסיפים את השוקולד צ'יפס

אפשר להוסיף עוד שוקולד (מניסיון זה לא מזיק). התערובת מוכנה

איך צרים את העוגיות? שתי שיטות: מעבירים מהתערובת בכפית (או בכף, תלוי בגודל הרצוי), וצרים תלוליות על פני נייר האפייה, במרווחים גדולים ביניהן, או מגלגלים בידים רטובות ועושים כדור קטן בקוטר של 3 ס"מ. מסתבכים עם הגודל? העוגיות צריכות להיות בגודל של 3 ס"מ טרם האפייה. כך זה נראה לפני ואחרי: 

את העוגיות שמים במרווחים גדולים כי הן מכפילות את גודלן.

מתחשק לכם להתפנק ? קחו שוקולד חלב – שיברו אותו לקוביות

הטמינו בכל עוגייה חצי קוביה של שוקולד חלב

מתקבלים כדורים יותר גדולים. אחרי שהטמנתי קוביה אחת אמרת לעצמי למה לא להטמין יותר?

אופים במשך 10 דקות בול.

רוצים לדעת מה קורה למי שאופה יותר?

מניחים לעוגיות להתקרר מעט, מסירים בעזרת מרית מנייר האפייה ומצננים על רשת,

רוצים תקציר של כל המתכון? סרטון ה – YouTube של כל המתכון זמין לכם פה וגם בערוץ שלי 

60 שניות על עוגיות שוקולד צ'יפס:
עוגיית שוקולד צ'יפס או עוגיית שוקוצ'יפס (באנגלית: chocolate chip cookie, בתרגום: עוגיית שבבי שוקולד) היא עוגייה שיוצרה לראשונה בארצות הברית, השוקולד הוא המרכיב המרכזי בה. המתכון המסורתי משלב בצק המורכב מחמאה, סוכר חום ולבן ושוקולד צ'יפס שחור מריר. ישנן וריאציות שונות של העוגיה הכוללות תוספים אחרים כמו אגוזים או שיבולת שועל וגם סוגים אחרים של שוקולד.
פיתוח עוגית השוקולד צ'יפס אירע בטעות על ידי רות וויקפילד, בשנת 1930. לרות וויקפליד ובעלה היה פונדק בשם 'טול האוס' בעיירה קטנה בשם וויטמן. רות, שהייתה אחראית על המטבח, רכשה לעצמה מוניטין בזכות עוגיות חמאה וקקאו שנהגו להגיש בפונדק בשעת התה. באחת הפעמים, כשרצתה להכין את העוגיות המפורסמות שלה, היא גילתה שאספקת הקקאו לא הגיעה. רות החליטה להשתמש בשוקולד נסטלה במקום בקקאו. ספר הבישול שלה שיצא ב-1936 הכיל את המתכון של עוגיות השוקולד צ'יפס ועד מהרה הוא הפך לפופולארי במטבחים האמריקאים.
במהלך מלחמת העולם השנייה נהגו חיילים אמריקנים ממסצ'וסטס, שקיבלו בחבילות שנשלחו מהמשפחות שלהם עוגיות שוקולד צ'יפס, להחליף אותם עם חיילים ממדינות אחרות. עד מהרה ביקשו החיילים ממשפחותיהם להכין גם את העוגיות הללו וווייקפילד הוצפה בבקשות מכל העולם לבקש את המתכון שלה. כך החל השיגעון העולמי על עוגיית השוקוצ'יפס.
בחברת נסטלה שמו לב שעקומת מכירות השוקולד של החברה עלתה בצורה משמעותית ללא שם סיבה ברורה. כשבדקו את הסיבה לעליה הם גילו שעלייה במכירות נבעה עקב העובדה שנשות בוסטון, שבעיתון המקומי שם התפרסם המתכון לעוגיות, החלו לצרוך את השוקולד בכמויות גדולות.
וויקפילד מכרה את המתכון לנסטלה תמורת אספקה של שוקולד צ'יפס לכל החיים. כיום יש לכל אריזה של שוקולד צ'יפס שנמכרת בצפון אמריקה את המתכון המקורי של ווייקפילד.
אף על פי שהמתכון המפורסם על חבילות השוקולד של נסטלה הוא נפוץ ביותר, מותגים רבים של שוקולד צ'יפס מכילים מתכון של עוגיות שוקולד-צ'יפס על האריזה. כמעט כל ספר בישול מכיל וריאציה של מתכון לעוגיה הללו והעוגיה נמכרות בדרך כלל בכל חנות ומאפייה.
בשנת 1997 הוכרזה עוגיית השוקולד צ'יפס כעוגייה הרשמית של מדינת מסצ'וסטס.
עוגיות השוקולד צ'יפס עשויות בדרך כלל מסוכר לבן, סוכר חום, קמח, מעט מלח, ביצים, אבקת אפייה, חמאה, תמצית וניל וכמובן – שוקולד צ'יפס. מתכונים מסוימים מכילים גם חלב או אגוזים (כמו אגוזי מלך קצוצים) בבצק.
המרקם של העוגייה יכול בין פריך לצמיגי יותר והוא משתנה ממתכון למתכון בהתאם ליחס בין החומרים וצורת ערבוב הבצק. בשונה מהחומרים אשר משתנים, כאמור, ממתכון למתכון, אופן הכנת הבצק נעשה לרוב אותו הדבר בכל המתכונים: תחילה שמים את החומרים הרטובים יחד עם הסוכר, ולבסוף מוסיפים את שאר המוצרים היבשים. שבבי השוקולד והאגוזים יתווספו בסוף הכנת הבצק כדי למזער את השבירה שלהם. לרב העוגיה נאכלת כאפויות אף על פי שלפעמים הבצק נאכל כפי שהוא או כתוספת לגלידת וניל.

סיכום הפקת שבועות: Miss Pudding מארחת את נגה סדן

ההפקה שלי ושל נגה סדן מהבלוג 5 ש"ח היה אחד הפרויקטים הכי מדהימים שעשיתי, פגישה מקרית עם המייל לפני כמה שנים ומייל אחד אחרי זה הוליד את הפרויקט המגניב הזה. הפרויקט שהוליד את השיתוף פעולה לחג השבועות, ארוחת שבועות שלמה שנגה הרכיבה לה  גם אוטפיט מושלם וכייפי.

זמן תודות:תודה לנגה על שיתוף הפעולה המקסים, ותודה ליואב פיצ'רסקי על עבודת הצילום לאורך כל שעות ההפקה.

איך קוראים לך?(חובה)

דוא"ל (חובה)

יש לך אתר אשמח לשמוע עליו

מה בא לך לפטפט לי (חובה)

שליחה

Δ

ארוחת שבועות: מנת קינוח מוס שוקולד וקציפה לבנה – נליס

המנה הבאה מקנחת את הפקת ארוחת החג המשותפת שלי עם נגה סדן מהבלוג "חמש שקל" ומסכמת את ההארוחה שהצגנו לפניכם בפוסטים האחרונים: סלט עגבניות שרי ומוצרלה, שבלולי פיצה, לחם שום, ספגטי נפוליטנה, פשטידת פיטריות . בדרך כלל שאני מפתחת מתכון זה קורה כי החלטתי להכין מנה וכשאני עוברת על המרכיבים אני מגלה שמחציתם אין לי ואז אני מחליטה ששום דבר לא יעצור אותי ואני אמציא את המנה הזו מחדש. פרט שולי אם אין לי חצי מהמרכיבים. המנת קינוח הבאה היא המנה בה' הידיעה. היא פותחה אחרי שיום אחד רציתי להכין מוס שוקולד וגילית שאין לי שום דבר מהמצרכים הנדרשים למעט שוקולד וביצים. קשה להאמין שהמוס היה מורכב משני מרכיבים בלבד. מאז פיתחתי את המתכון והחלטתי שנהפוך אותו למוס שוקולד עם קציפה לבנה. בעיני המנה הזו מיוחדת כי אחרי שהכנו אותה אני ונגה יחדיו היא בעצם הייתה נראית לי כמו ההשתקפות של שתינו, בחיים אחרים לא היינו נפגשות, ולא חושבת שמישהו היה מהמר ומשלב בינינו, אבל יש משפט בסרט שאני ממש אוהבת שנאמר: "גם אם לא היינו נפגשים לעולם, אני בטוח שהיית חסרה לי" וככה אני מרגישה כלפי נגה. כמו השילוב בינינו מבחינת צבעים ואישיות כך גם המנה הזו והחלטתי לקרוא לה קינוח נליס – NLIS על שם שתינו (נו בא לי להרגיש רושפלד לרגע..)
זמן הכנה למתחילים (פעם ראשונה שמכינים): 45 דקות
זמן הכנה למתקדמים (התנסו בהכנת המנה מספר פעמים): 25 דקות
זמן המתנה במקרר: שעתיים ומעלה
כמות מתקבלת: 6 מנות קינוח בכוסיות הגשה
כלים:
סיר עם מים
סיר קטן לשוקולד
מיקסר עם קערה להקצפה
6 כוסיות הגשה
מרכיבים:
למוס שוקולד:
200 גרם שוקולד מריר
2 ביצים בטמפרטורת החדר
3 כפות סוכר
לקציפה הלבנה:
1 מיכל שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד לבן

אופן ההכנה:
מרתיחים מים בסיר עבור הבן מארי. בן מארי אמבט מרים (מצרפתית – Bain-marie, "(סיר) בן מארי") הוא קערה, לרוב עשויה מנירוסטה, או סיר קטן, המונח בסיר גדול ובו מים רותחים ומשמש להתכתמרכיבים, בעיקר לצורך אפייה (לרוב של קינוחים). בשיטת התכה זו משתמשים להכנת רטבים והתכת שוקולד וחמאה. היתרון שבהתכת חומרים בסיר בן מארי הוא שחום המים מתיך את החומרים. נקודת הרתיחה של המים נמוכה יחסית והחום מועבר דרכם אל הכלי שבו מותכים החומרים באיטיות, בניגוד להתכה בסיר על אש ישירה שעשויה לשרוף את המרכיבים. היתרון בולט כאשר יש צורך לשלב ביצים במתכון. מעל אש ישירה הביצים יקרשו, ואילו באמבט מרים הביצים יתחממו לאט יותר וישולבו בתוך העיסה באופן אחיד. מקור השיטה הינו באלכימיה, שבה היה צורך בחימום איטי של נוזלים והמסת אבקות שונות. המצאת השיטה מיוחסת למרים היהודיה – אלכימאית מן העת העתיקה.

שוברים את ה – 100 גרם שוקולד לבן לקוביות, מילה מעצלנית לעצלנים: אל תתעצלו ותשימו את השוקולד בשלמות, זה ייאריך לכם את זמן ההמסה והמטרה היא לקצר תהליכים. 

ממיסים 100 גרם שוקולד לבן עם חצי קופסא של שמנת מתוקה בבן מארי (שכל אחד יקח עכשיו את הדחפים האימפולסיבים שלו לטעום מהגנאש ואז שוב לטעום מהגנאש ואז לשאול את עצמכם איך קרה ולא נשאר כלום. פשוט תתאפקו!)

שמים על האש ומביאים להמסה מלאה של השוקולד הלבן והשמנת. ת'אמת שוקולד לבן אינו נחשב לשוקולד ואי לכך נחשב כקשה לעבודה, מאחר שחמאת-הקקאו נמסה ומתפצלת משאר המרכיבים; במקרים כאלה הופכת החמאה לתרכובת שומנית נפרדת. ניתן לתחלב מחדש את חמאת הקקאו שנמסה באמצעות המסת מעט שוקולד או חמאה וערבובו בתרכובת השומנית. חמאת הקקאו מתפצלת גם כששופכים על השוקולד מים, אז הוא הופך גושי ומחוספס. גם במקרה זה ניתן לשחזר את השוקולד באותה דרך. כל הבילבול מוח היה כדי להגיד לכם: לכן מאד נוח להמיס שוקולד לבן עם שמנת. 

לאחר שהגנאש נמס מעבירים לקערה להקפאה במקפיא. אנחנו חייבים שהגנאש יהיה כמה שיותר קר כדי שנוכל להקציף אותו עם ההחצי קופסא של השמנת המתוקה שנשאר לנו. את האש ועליה הסיר של המים החמים לא מכבים וממשיכים להשאיר דלוק כדי שנשתמש בו תכף לשוקולד המריר. 

לתוך אותו סיר (אין צורך לשטוף עצלנות, עצלנות, עצלנות) אנחנו שוברים 200 גרם שוקולד מריר. לבחירתכם שוקולד מריר: פרווה, 50% מוצקי קקאו ומעלה. למשקיענים: שוקולד מריר 85% מוצקי קקאו מפיקה קינוח משובח ביותר. 

ממיסים את השוקולד מריר מעל המים הרותחים ששימשו אותנו בשוקולד הלבן. בבקשה מכל המשתמשי מיקרוגל לעשות מאמץ ולעבוד עם בן מארי. 

לאחר שזה נמס משאירים אותו להתקרר כשמערבבים כל הזמן כדי לזרז את הקירור. בינתים במיקסר מקציפים 2 ביצים בטמפרטורת החדר עם 2 כפות סוכר (הסוכר אינו הכרחי והמנה מתוקה גם ללא הסוכר).

כשביצים מוקצפות היטב להוסיף את השוקולד המריר שבינתיים התקרר במזיגה איטית.

מכינים כוסיות הגשה, פונים אלי בענין כוסיות ההגשה: כוסיות הגשה ניתן להשיג בשפע בחנויות חד פעמיות, או לקנות מזכוכית לשימוש חוזר. המלצה אין מה להגיש את הקינוח הזה בכוס לא שקופה כי זה הוואו של המנה. 

מוזגים את המוס של השוקולד לכוסיות, למי שנוח אפשר באמצעות כף או באמצעות שקית זילוף. לתוצאה נקייה ואסתאטית אנו ממליצות על שקית זילוף. 

מכניסים למקפיא שבינתיים יקבלו מכת קור. למי שרוצה אפשר להשאיר את המנה ככה רק עם המוס שוקולד מריר ולהגיש כך (כמובן שלא נסרב לכל מיני פינוקים מעל כמו: כדורי גלידה וניל, גליליות, כדורי שוקולד, פררו רורשה וכד'). הצעת הגשה נוספת: לאפות את המוס בכלים המיועדים לאפייה בתנור – לאפות בחום של 170 מעלות בתנור שחומם מראש, למשך 15 דקות ולהשאיר את המנה להתקרר בחוץ למשך 4 שעות, יתקבל מוס אפוי.  

בזמן שהכוסיות עם השוקולד במקפיא אנחנו מוציאים את הגנאש שוקולד לבן וחצי קופסא של קצפת לקערת הקצפה.

מתחילים להקציף למשך 5 דקות לאחריה מתקבל קצף יציב.

מכניסים את הגנאש המוקצף לתוך שקית זילוף

מתחילים להזליף כוסית כוסית

מתקבלת מנה יפיפה המורכבת משוקולד שחור ולבן מנת הנליס שלנו מוכנה להגשה

אחרי שסיימנו להכין את המנה נגה אמרה לי: "בואי נשדרג את המנה, בואי נגרד גם שוקולד מעל.." מעולם לא היה רגע שהמושג קלוריה איבד מערכו כמו הרגע הזה, אז אנחנו מגישות לכם גם את השידרוג האולטימטיבי: מגרדים שוקולד מריר קר מאוד בתוך מגש כדי לפזר כתוספת על הקינוח

כדי שהשוקולד יהיה קר כדי שיהיה לכם נוח לעבוד עם המנה

הקינוח שלנו נכנס למקרר לזמן המתנה של שעתיים ומעלה. ניתן לקצר תהליכים ולהכניס למקפיא ל – 45 דקות אם זה ממש דחוף לכם אבל ההמלצה היא להימנע מכך

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי
מי זו נגה ?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת.

רוצים לדעת מאיפה הבגדים המגניבים שנגה לובשת בהכנת המנה? מאיפה המכנסים השיקיות? איך נגה תפרה בעצמה! כן בעצמה את החולצה? הכל ב"ספיישל שבועות #5"
מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!

ארוחת שבועות: פשטידת פיטריות

אתם מכירים את זה שאתם מוזמנים לארוחה, וכל מה שהכינו בארוחה טעים לכם? בא לכם מהמנה הזו, וגם מזו, ורגע גם מזו, ושאלוהים ירחם יש גם קינוחים אחרי זה, וגוועלד ההמצאה של קיבה נפרדת לקינוחים עוד לא הושלמה? אז זה מה שקרה לי ערב שבועות אחד שהוזמנת לארוחה משפחתית שבה הכירה לי טלי את פשטידת הפיטריות שלה וגם את הסלט תותים תרד (אני חייבת להזמין אותה לפוסט אירוח אצלי בבלוג). מאז התאהבתי בפיטריות בזכותה וגם בתרד (עד אז הייתי בטוחה שרק בגלל פופאי קיים תרד, כן יש אנשים שמאמינים שפופאי הוא דמות אמיתית). הפשטידה עברה מספר שינויים אבל הותירה בי את אותו זיכרון של ערב שבועות אחד. במסגרת הפקת השבועות שנגה סדן מהבלוג "חמש שקל" מכינות כבר בשבועיים החולפים במסגרתה פירסמנו את: סלט עגבניות שרי ומוצרלה, שבלולי פיצה, לחם שום, ספגטי נפוליטנה ובארוחה הפעם נגה מהבלוג "חמש שקל" ואני מכינות פשטידת פיטריות הכי קלה עם הצעת תוספת לבצק חשק (= חמאה, שמנת וקמח)
בצק שק"ם , בצק משלושה מרכיבים: שמנת,קמח ומרגרינה.
בצק חש"ק גם הוא בצק משלושה מרכיבים: חמאה,שמנת וקמח. כיוון שלא מוסיפים לבצק מלח או סוכר ניתן להשתמש בו גם כבסיס לעוגות, קישים ופשטידות וכמובן לעוגיות מתוקות או עוגיות מלוחות.
מצרכים לבצק חש"ק:
200 גרם חמאה קרה (קוביות)
350 גרם קמח תופח או 350 גרם קמח לבן+ 2 שקיות אבקת אפיה
200 גרם שמנת חמוצה (מיכל 1)
אופן ההכנה:
במיקסר או במעבד מזון (עם להבים – דוגמת קוצץ ירקות חשמלי פשוט), מעבדים יחד את הקמח עם החמאה עד שמתקבל מרקם חולי. מוסיפים את השמנת ומעבדים עד קבלת בצק חלק.
מרכיבים להכנת מלית הפשטידה:
50 גרם חמאה
2 בצלים גדולים קצוצים
2 כפות גדושות אבקת מרק פיטריות
2 קופסאות = 200 מ"ל שמנת חמוצה
1 קופסא של פיטריות טריות או משומרות מסוננות וקצוצות
2 ביצים
מלח ופלפל לבן לפי הטעם
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 170 מעלות.
ממיסים מעט חמאה בסיר קטן או שמן ומטגנים את הבצל עד שיזהיב (בתהליך ההכנה המקורי של ההפקה טיגנו כמות גדולה של בצל שתתאים גם למנת הפשטידה וגם למנת הפסטה נפוליטנה)

לאחר שהבצל מוכן נותנים לבצל להתקרר בקערה בצד ומוסיפים את הפיטריות. ניתן לבחור להמשיך בטיגון להוסיף את הפיטריות ולהקפיץ הכל יחד או להוסיף לקערה מבלי לטגן. אנחנו הוספנו לקערה לאחר שהבצל התקרר. 

ממשיכים ומוסיפים את השמנת חמוצה אם הקפצתם את הפיטריות יחד עם הבצל אז זה הזמן להוריד מהאש אל תוך קערה ולתת לזה להתקרר במשך כ – 20 דקות ואז להוסיף את יתר המרכיבים. למה לא להוסיף את המרכיבים ישר כשהבצל עדין חם? כי אם נוסיף את הביצים והשמנת כשהכל חם נקבל  מלית עם חתיכות של ביצה מבושלת, זה ממש לא ייאמי! 

מוסיפים ביצים ומעט חמאה ומערבבים עד לתערובת סמיכה וחלקה, איפה רשום בצל מטוגן – תשתמשו בדימיון הבצל מתחת.

מוסיפים 2 כפות ממש גדושות של אבקת מרק פיטריות, אם התערובת יוצאת לכם ממש דלילה וקצת מימית, אני ממליצה להוסיף עוד 2 כפות של אבקת מרק. לענין המלח והפלפל: האבקת מרק פיטריות יחסית מלוחה ולכן אני ממליצה לטעום את המלית ולראות אם זה מספיק מלוח לכם או לא. מניסיון אני ממליצה לא להוסיף מלח ורק להוסיף פלפל לבן. 

משמנים תבנית היטב: לבחירתכם אם לעשות את זה רק עם המלית או לשים בתחתית את הבצק חשק

מוזגים את התערובת אל תוך התבנית המשומנת ולתנור 

אופים 45 דקות או עד שהפשטידה תתיצב.

למרות שמפתה לחתוך את הפשטידה – המנה הזו משתבחת אחרי יום במקרר, ואני ממליצה בחום על המנה הזו כי היתרון הברור שלה שניתן להכין אותה בין יום יומים לפני ההגשה והיא רק משובחת יותר. למי שבוחר להכין את הפשטידה ממש לפני הארוחה אני ממליצה בחום להימנע מזה, הפשטידה תתפרק ולא תהיה יציבה. 

הערה ניתן לזרות על הפשטידה 100 -200 גרם גבינה צהובה מגוררת 5 דקות לפני תום האפייה

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי
מי זו נגה ?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת.

רוצים לקרוא על החליפה הכל כך שווה שנגה לובשת? למה כשאתם מסתכלים עליה יש לכם ניחוח של שנות ה – 50 ? ממי נגה ירשה את החליפה? הכל ב"ספיישל שבועות #4"
מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!

ארוחת שבועות: ספגטי נפוליטנה

הפקת השבועות המשותפת עם נגה מהבלוג "חמש שקל" ג'ימי אוליבר נקרא גם השף העירום, הוא התגלה במקרה כשצילמו אותו ממלצר לפרק מיוחד לחג המולד, מפיקה שצפתה בפרק התלהבה ממנו והציעה לו תוכנית בטלויזיה. אני מחכה שהיא תגלה גם אותי בטח ייקראו לי The Lazy Chef (אין מה לעשות צריך להודות באמת באנגלית זה נשמע יותר טוב ובצרפתית כמו בצרפתית Le Chef Paresseux). אני חושבת שעיקר ההתמקדות שלי באוכל היא איך לעשות אוכל מרשים באפס מאמץ כמו הפסטה הזו. הפסטה הזו מלווה אותי זמן רב לאור העובדה שקשה למצוא עגבניות רכות במחירים שפויים, התחלתי לעבוד עם קופסאת שימורים. מאז המתכון הפך לנכס כי הוא לא מלכלך כלים ונשאר עם טעם אמיתי של עגבניות
כלים:
קרש חיתוך
סיר
מסננת
קערת הגשה
לפסטה:
1 חבילה של פסטה מסוג ספגטי (כי ספגטי זה לא שם נרדף לפסטה אלא סוג מסוים של איטריות)
1 כף מלח גס
1 קופסת עגבניות מרוסקות
1/2 כפית פלפל שחור
2 כפות סילאן.
1 כף גדושה של פפריקה מתוקה
1 כף גדושה של אורגנו
2 בצלים גדולים
2 שיני שום
לרוטב חריף במיוחד:
1/2 פלפל חריף (אדום/ירוק)
1/2 כפית פפריקה חריפה
2 פלפל שטה מיובש קצוץ כולל הגרעינים.

אופן ההכנה:
בסיר גדול מחממים מים לרתיחה, כשהמים רותחים להוסיף כף מלח גס (מלח דק מגיע לנקודת המקסימום של הספיחה הרבה יותר מהר מזה הגס. כשמבשלים פסטה רצוי להמליח את המים  במלח גס. במקרה של בישול פסטה תפקידו של המלח כפול: מחד, ממליח את המים ומוסיף טעם ומאידך מגביר את רתיחת המים. מלח גס מתמוסס לאט יותר וכך למעשה תורם לרתיחת המים. בסופו של דבר, יתרונותיו של המלח הגס טמונים בעיקר בהתמוססות האיטית שלו (ולכן הוא גם מתאים לאפייה). מאחר ומלח גס בריא יותר מהסוג הדק מומלץ להכניס למטחנה ולטחון כאשר יש צורך בגרגירים קטנים יותר).
כשהמים רותחים מוסיפים את הפסטה ומבשלים למשך הזמן הרשום, אנחנו בחרנו בפסטה מסוג ספגטי וזמן הבישול עמד על 10 דקות.
בודקים שהפסטה מוכנה: באיטליה מקובל שהפסטה צריכה להיות מוגשת בהיותה במצב בישול אל דנטה, שהוא רגע לפני שהיא מבושלת עד כדי רכות, אולם לא במצב בו ניתן עדיין להרגיש את טעם הקמח שבפסטה. נדרשת מיומנות לבשל פסטה לדרגה זו שכן יש להסיר אותה מהאש בדיוק ברגע הנכון בטרם תהא מבושלת מדי. בארץ מקובל להגיש את הפסטה קצת אחרי מצב האל דנטה, וזה מטעמי ביקוש, בישראל אנשים נוטים לאהוב את הפסטה מבושלת יותר

כשהפסטה מוכנה מסננים במסננת ושופכים עליה מים קרים, כדי לקרר את הפסטה
בינתיים בסיר של הפסטה – שוטפים אותו קלות במים ומחזירים לאש, כשהסיר חם מוסיפים 1/4 כוס שמן. 
קוצצים 2 בצלים גדולים. רוצים לגלות איך היה לנגה קל לחתוך כל כך הרבה בצל? הכי פשוט! הקפאנו את הבצל במשך שעה במקפיא. שהות של בצל בין שעה לשעה וחצי במקפיא תאפשר לכם לחתוך בצל בלי דמעות. כאשר חותכים בצל, פוגעים בתאים, ויוצרים ערבוב בין האנזים אָלינאז (Alliinase) ובין סוּלפיד בשם אָלִיִין (Aliin), הנמצאים בתאים שונים ברקמת הגלד של הבצל. כתוצאה מערבוב זה, מפרק האנזים את הסולפיד ונוצרות חומצות (אמינו-סולפוקסידיות וסולפוניות) בלתי-יציבות. אחת החומצות הללו משמשת חומר-מוצא לאנזים נוסף, Lachrymatory factor synthase שמו, והוא ההופך את החומצה לחומר נדיף בשם propanethiol S-oxide. חומר זה מתפשט כגז וכשהוא מגיע לעיניים הוא מתמוסס בנוזל הדמע ויוצר חומצה גפרתית, המגרה את רירית העין וגורמת להזלת דמעות.
מוסיפים לסיר את הבצלים, יש שתי שיטות לטיגון בצל: הראשונה זו שגורסת שצריך להוסיף את הבצל לשמן הרותח. השנייה, שמוסיפים את הבצל לסיר חם אך ללא שמן ובעצם מאדים את הבצל ומוסיפים את השמן לקראת סוף האידוי.
כשהבצלים עוברים בינתיים טיגון פותחים קופסא של רוטב עגבניות. לקופסא עצמה שופכים את כל התבלינים: 1 כפית גדושה של פפריקה מתוקה, 1 כף גדושה של אורגנו, 1/2 כפית פלפל שחור, 1 כפית מלח, 2 שני שום כתוש.
מוסיפים סילאן לקופסאת העגבניות עם התבלינים שלנו. למרות שזה נראה ממש לא קשור הוספת סוכר ממתנת את דרגת החמיצות של התבשיל או הרוטב, במיוחד אם הוא מכיל עגבניות שהן מטבען חמצמצות, ולכן הוספת הסוכר חשובה, אז למה לע%$אל הוספת סילאן ולא סוכר? כי הסילאן בריא יותר מסוכר לבן וגם עדין יותר ופחות מורגש. 

הבצל מוכן שהוא כבר מתחיל להיות שקוף ומקבל גוון זהוב. 

מוסיפים את הקופסא עם כל התבלינים בפנים.

מביאים את הרוטב לרתיחה

מוזגים על הפסטה.

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי
מי זו נגה?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת.

רוצים לקרוא עוד על הבגדים שנגה בחרה לפוסט? איך קורה שמתאהבים בשמלה בחלון ראווה? הכל בפוסט שלה ספיישל שבועות #3
מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!

ארוחת שבועות: לחם שום

בהמשך לפוסטים הקודמים שלנו (סלט עגבניות שרי ומוצרלה ובורקס פיצה) במסגרת ההפקה המשותפת שלי ושל נגה מהבלוג "חמש שקל" אנחנו ממשיכות במנה מצוינת וקלה.את המנה הזו הכיר לי ליאור, שבחיים אחרים בטח היה שף. לחם קנוי שהופך ללחם שום הכי טעים שתאכלו אי פעם.

כמות מתקבלת: כיכר לחם
זמן הכנה: 5-7 דקות
זמן אפייה: 10-15 דקות לתנור שחומם מראש
כלים:
קרש חיתוך
סכין לחם/סכין חדה במיוחד
1 קערת עבודה קטנה (גודל של קערת מרק)
תבנית לתנור
כותש שום (אם אין ניתן לקצוץ את השום ידנית)
מרכיבים:
לחם רגיל עדיף עגול, הכי פשוט שתמצאו.
חצי כוס שמן זית/ 70 גרם חמאה
7-8 שיני שום טריות.
כפית מלח גס.

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל – 190 מעלות.
מתחילים בקילוף השום, יש להשתמש בשום טרי.
כותשים 7-8 שיני שום באמצעות כותש שום. למי שאין כותש שום יכול פשוט לקצוץ דק את השום או לחילופין להשתמש בשום כתוש קנוי.
כותשים את השיני שום ישירות לקערה עם החצי כוס שמן זית/חמאה רכה, ההמלצה שלנו היא לעבוד עם שמן ולא עם חמאה מטעמי נוחות.
מפזרים מעט את המלח גס בתוך הקערה.
עם סכין חוצים בלחם חריצים בדוגמה של X  (אמורים להתקבל כ – 4 סימוני X) על גבי הלחם.

בסופו של דבר הלחם אמור לקבל את הצורה הבאה
בתוך האיקסים מתחילים עם כפית לשפוך את הרוטב
מכניסים לתנור שחומם מראש ל 10-15 דקות לקבלת מראה זהוב.

פינת עשה ואל תעשה:
1. אל תאפו את הלחם לפני הזמן. תכינו את הלחם יחד עם השום והשמן ותכניסו את הלחם לתנור עם הגעת האורחים.
2. שום ושמן זה ענין של טעם כמו כל תבלין בחיים. יש אנשים שאוהבים יותר ויש אנשים שאוהבים פחות. הכמות שאנחנו נקבנו מתאימה לאנשים שאוהבים לאכול שום במזון. לאנשים שממש לא חובבים שום אנחנו ממליצים להפחית את הכמות בחצי.
3. מה עושים אם אתם אלרגים לשום? מחליפים את המטבל שאנחנו הצענו ברוטב פסטו, ממרח זיתים, ממרח עגבניות.
4. המשפט הקבוע "תמליצי לי" אז הנה אני ממליצה: תשתמשו בלחם לבן, לחם שחור, בגטים, ג'בטות.
5. אין לי שמן זית בבית וגם לא חמאה מה לעשות? אפשר להשתמש בקנולה (מרגרינה לא אופציה בכלל לכל מי שהמחשבה הזו דיגדגה בראש, שיגיד לה ללכת להתדגדג במקום אחר)
6. שום שרוף מפיק טעם מר ומשפיע על כל המנה אז במטותא לא ללכת בזמן שהלחם בתנור למרוח מסכת אבוקדו, לעשות פילינג קוקוס, טלפון לאח בניקראגאו. להישאר קרוב ללחם, אחרת הדבר היחיד שאתם תהיו קרובים אליו זה טלפון לפיצריה הקרובה להזמין לחם שום קנוי וחבל.

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי

מי זו נגה ?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת.

רוצים לשמוע על הסטיילינג למנה? איך נגה בחרה בשמלה? עם מה שילבנו את הלחם שום? הכל בפוסט ספיישל שבועות #3 בבלוג של נגה "חמש שקל" 
מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!

ארוחת שבועות: מנת אפרטיף בורקס פיצה

הפקת הענק מיס פודינג מארחת את נגה (ההורסת) מהבלוג פייב שקל'ס
אנחנו ממשיכות בהכנות לארוחת שבועות שנגה סדן הפאשניסטה מהבלוג חמש שקל ואני רקחנו עבורכם ועוברות לאפרטיף השווה בורקס פיצה או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה שבלולי פיצה.
נפתח בוידוי אני לא אוהבת בורקס. כן, יש אנשים שמסתובבים בעולם, שבורקס חם שיצא מהתנור לא גורם לבלוטות הטעם שלהם לרקוד סמבה עם פליק לאק לאחור. אני חייבת להתוודות ששנים הבורקסים שכן הייתי אוכלת היו בורקסים בייתים, יחיי ה- Homemade!
עד היום מוזר בעיני ללכת לחנות ולקנות בורקס – כאילו מי קונה בורקס??? מסתבר שהרבה אנשים קונים בורקס כשבאמת אין שום סיבה ואחרי הפוסט הבא אף אחד ממכם לא יקנה יותר בורקס בחוץ, ובעיקר לא בורקס פיצה, אולי רק בורקס תרד (אלוהים! לא באמת סיפרתי את זה עכשיו, זהו! זה יצא לאור! אני אוהבת תרד)
כמות מתקבלת: 2 רולים של בורקס פיצה = 20 שבלולים
זמן הכנה: 5 דקות לשני רולים
זמן אפייה: 15-20 דקות
תנור: 170 לתנור חזק או 190 לתנור ממוצע. אפייה בטורבו
כלים:
1 תבנית לתנור.
1 סכין למריחה של הרוטב
1 לקקן
מצרכים:
1 חבילה בצק עלים (מתוכה נזדקק ל – 1/3 חבילה) – מופשר למחצה
1/3 קופסא של רסק עגבניות
4 פרוסות גבינה צהובה

אופן ההכנה:
עלינו לעבוד עם בצק עלים מופשר למחצה (שזה תכלס: בצק שהוא קר מאד אבל מספיק גמיש לעבוד איתו שווה ערך לבצק שהיה שעה בחוץ בימי הקיץ או בצק ששהה במקרר למשך 6 שעות).
פותחים את הבצק (בערך לרוחב של 10 ס"מ), לא מסירים את הניילון שמכסה את זה. 

מורחים על הבצק רכז עגבניות עם הלקקן לכל האורך וברוחב של 7 ס"מ כך שאם תשימו פרוסת גבינה צהובה זה יכסה את זה. עכשיו רשמתי רכז עגבניות שזה הקופסא שכתוב עליה 28 או 22 (ואף אחד אף פעם לא מבין למה), אז בבקשה לא קטשופ, לא רסק עגבניות, לא רוטב עגבניות שנשאר לכם מלפני יומים (למה? כי תקבלו שלולית שמן בתוך התבנית)

פורסים את הגבינה צהובה – 2 פרוסות לכל רול (סה"כ יוצאים שני רולים), חשקה נפשכם לעשות את כל הבצק עלים ולהקפיא לימי מאנציז ? תזדקקו ל – 200 עד 300 גרם גבינה צהובה. 

מגלגלים בעדינות, אם אתם הפשרתם את הבצק והוא ממש נמס לכם בידים תכניסו למקפיא כמו שהוא עם החומרים עליו ותוציאו לאחר – 30 דקות.

מתקבל רול ארוך, אבל הקוטר שלו יחסית קטן כי אנחנו אמורים לעשות שבלולים לא אסקרגו.

חותכים את הרול ומפרידים אותו מיתר הבצק, אם יש לכם גלגלת פיצה (לרגע חשבתי שהמצאתי עוד מילה אבל מסתבר שכבר יש כזו בלקסיקון) מאד נוח לעבוד איתה לחיתוך של הבצק וחיתוך השבלולים.

פורסים אותו כך שמתקבלים שבלולים קטנטנים. רוצים לפרוס בקלות ובאפס מאמץ? מכניסים את הרול למקפיא למשך 20 דקות. מוציאים וחותכים. 

השבלולים נכנסים לתנור שחומם מראש (170 לתנור חזק או 190 לתנור ממוצע) למשך 15-20 דקות. יש להציץ ולהיות בסמוך כל 5 דקות ולקראת הסוף להציץ כל דקה. בקיצור בזמן הזה לא ללכת לעשות פילאטיס, שיחה לדודה באמריקה, או כל דבר אחר. 

השבלולים מוכנים כשגבינה מבעבעת מבפנים והשבלול מקבל מראה שזוף למעלה ולמטה. 

למרות שבחיים אנחנו אוהבים הכל בגדול הבורקסים אמורים להיות כמה שיותר קטנים אל תחששו לחתוך אותם קטנים קטנים

באים אליכם אורחים ואתם רוצים להגיש את השבלולים חם חם? מכינים את הרול > עוטפים בניילון נצמד ומוציאים סמוך להגעת האורחים > חותכים ומכניסים לתנור לאפיה על פי הרשום במתכון.

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי
מי זו נגה?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת.

רוצים לראות מקרוב את הבגדים לפוסט? לגלות איפה נגה רכשה את הפריטים השייקים שהיא לובשת? כמה הכל עלה לה? הכל בפוסט שלה "ספיישל שבועות #2" 

מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!

ארוחת שבועות פוסט פתיחה סלט עגבניות שרי ומוצרלה

הפקת ענק: מיס פודינג מארחת את נגה (ההורסת) מהבלוג פייב שקל'ס
כשנתקלתי בפעם הראשונה בבלוג של נגה מ"חמש שקל" חשבתי שאני הוזה. סוף סוף נשמה תאומה שמתרוצצת ברחבי הבלוג ספירה ואוהבת וינטאג' אבל מה זה וינטאג'? נדמה היה ששלפו אותה מסרט ישן של שנות ה -30.
אחרי כמה שנים אזרתי אומץ וכתבתי לה מייל –ומשם העניינים התגלגלו ועבדנו על הפקת שבועות משגעת.
בימים הקרובים יעלו בזה אחר זה פוסטים לארוחת שבועות שלמה. ארוחה שתוכלו לעשות לגמרי לבדכם (גם אם זו הפעם הראשונה שלכם במטבח), ארוחה שלמה שכוללת הכל.
כל פוסט עולה בנפרד ובסיום כל הפוסטים יפורסמו יחד כארוחה שלמה. הפוסטים הם הפקה משותפת שלי ושל נגה. נגה על הסטייל ואני על הקולינריה, תקבלו 6 מנות עם 6 מערכי לבוש מותאמים, על המערכי לבוש תוכלו לקרוא בבלוג של נגה וכמובן לקבל רעיונות מגניבים איך להגיע לארוחת החג שייקיים מתמיד

ארוחת החג מתאימה ל – 4 עד 6 סועדים וסועדות.
פוסט הפתיחה לארוחה סלט עגבניות שרי ומוצרלה
חשבתי היטב כמה בא לי לחשוף את הסלט הסודי שמלווה אותי כבר המון המון שנים.
והחלטתי שבא לי.

בא לי שעוד אנשים שלא יודעים לבשל ילכו איתו לארוחה ויוכלו להשוויץ בסלט הכי מהמם, הכי טעים ושעושה וואו בכל ארוחה.

כלים:
קרש חיתוך
קערת הגשה
סכין חיתוך
כף לעירבוב
מצרכים:
1 סלסילה גדולה של עגבניות שרי אדומות (לא עגבניות שרי תמר)
1 קופסא של בייבי מוצרלה
1 קופסא של עלי בזיליקום
חצי שקית של צנוברים.

אופן ההכנה:
שמים מחבת נקייה על האש, שתהיה חמה בלי כלום בפנים. כשהמחבת חמה שופכים את הצנוברים.

דקה – 2 דקות על האש כשאתם כל הזמן מערבבים ובוחשים את הצנוברים. הם אמורים לקבל צבע שזוף יפה. מכבים את האש ושמים בצד שיתקררו.

שוטפים את העגבניות שרי היטב, מומלץ אם יש זמן להשרות בקערה עם מים. 

שוטפים גם את הבזיליקום, מומלץ להשרות כמה דקות בקערה עם מים ומלח כדי לנקות היטב. אני יודעת נשמע מוזר שאני מדגישה את הנושא של השטיפה אבל יש אנשים שלא שוטפים ירקות. איך אני יודעת? אני חייה עם אחד כזה בבית. הוא קורא לזה אורגני אני קוראת לזה "חומרי הדברה".

חוצים כל עגבניית שרי לחצי (נוח מאד להפוך אותה כך שהעוקץ למטה), לשים בתוך הקערה. אל תנסו להתקמצן ולחתוך לרבעים – הסלט יאבד מהצורה שלו יותר מהר וחבל.

מוסיפים את העלי בזיליקום לעגבניות שרי – מסירים את העלים מהגבעולים בשלמותם, להשתדל לקחת את העלים הצעירים – הם רכים וטעימים יותר.

שופכים את המים מהקופסא של הביבי מוצרלה בכיור, ומוסיפים לקערה את הכדורי מוצרלה.

כמה דקות לפני ההגשה אנחנו מוסיפים את הצנוברים (שבינתיים התקררו) לקערה ושופכים בין 2-3 כפות שמן זית. 

מוסיפים מלח אני ממליצה על מלח גס. 

להוסיף פלפל שחור גס (לא טחון דק).

אתם רוצים לקחת את הסלט איתכם לארוחה? הוא יכול לעמוד בנסיעה של חצי שעה מבלי ששמתם את הצנוברים והשמן על הסלט.
לחוצים בזמן ורוצים להכין את זה מוקדם יותר? אתם יכולים לחצות את העגבניות 3 שעות לפני ולשים בכלי יבש ואטום במקרר.
פינת עשה ואל תעשה:
1. לא להכין את זה עם עגבניות רגילות – אין טעם.
2. לא לשנות ולהכין את זה עם בולגרית או פטה זה לא הרעיון של הסלט.
3. לא להחליף את הצנוברים בגרעיני חמניה/גרעיני דלעת/אגוזים/פיסטוקים או כל חבר במשפחת האגוזים. מה שרשום זה מה שעושים.
4. לא להכין כמות גדולה שישאר למחר – הסלט הזה נראה נבול אחרי 5 שעות.

דוגמנית: נגה סדן
צילום: יואב פיצרסקי
מי זו נגה?
נגה היא הפנים והקול הכתוב שמאחורי הבלוג (השווה) חמש שקל.
כפוגשים אותה במציאות לא מאמינים כמה היא יפה, כשמסתכלים עליה חושבים שהחסידה טעתה בדרך והורידה אותה פה ולא בשבדיה
יש לה חיוך ממיס, סטייל מלא שיק וחן.
ואין לתאר כמה היא מקסימה וכובשת. רוצים לקרוא על נגה? לדעת איך היא בחרה את הסטייל למנת ההגשה המוצעת? לראות את הבגדים המהממים מקרוב? הכל בפוסט שלה "ספיישל שבועות" 

מי זה יואב?
יואב הוא הצלם שעשה עבודת חסד במשך 6 שעות לאורך כל הצילומים
מוכשר, מגניב וכמובן מקסים, חבל שיש ממנו רק עותק אחד בקיצור מושלם!. 

יש לי יום הולדת… השמחה רבה! תחרות עם פרסים שווים

רגע לפני שזה עולה בפייסבוק, אני מפרסמת את זה פה לכם הקוראים הכי נאמנים שיש לי בבלוג ובעיקר למנויים שעוקבים וקוראים.
"יש לי יום הולדת השמחה רבה. יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה".
יש לי יום הולדת ביום הכי יפה בשנה – ערב שבועות אני מחליפה מספר.
רגע לפני היום הולדת שלי אני מפנקת את הקוראים היקרים בפרסים שווים ומגרילה 3 פרסים שווים ונהדרים בול לפני שבועות.
לקרוא היטב את התקנון ולראות מה הוא דורש ממכם!
תקנון יום הולדת למיס פודינג:
1. ישנם שלושה פרסים: למקום הראשון, למקום השני, למקום השלישי.
2. פרס ראשון: עוגה שווה שתיפול לכם הלסת
3. פרס שני: 12 מיני קאפקייקס מגניבות
4. פרס שלישי: קופסאת עוגיות הפתעה
5. פה זה כמו בטוטו: ההשתתפות אסורה על בני משפחה דרגה ראשונה והבני זוג שלהם.
6. בהמשך לסעיף הקודם חברים מותר, בני משפחה דרגה שניה ומעלה מותר (אני לא יכולה לנהל את כל המשפחה המזרחית שלי), אנשים מחו"ל יכולים להשתתף – עם כתובת מחו"ל ורק בהגרלת הפרס השלישי.
7. אני מחליטה מה להכין לכל פרס, אתם יכולים רק לעשות "ווואו" ולהנות (מבטיחה שלא תתאכזבו)
8. אלרגנים, רגישי –X, נטולי –X, קבוצת נגמלתי מסוכר או/וגלוטן או/ו שוקולד או סתם אנשים שלא אוהבים דברים מסוימים, צר לי אני היפוכונדרית זה לא בשבילי לקבל על עצמי כזו אחריות אולי בגילגול הבא.
9. שומרי כשרות – אני שומרת כשרות לפי בד"צ פודינג, קחו את זה בחשבון.
10. פה כן יש כפל מבצעים: לייק, SHARE, פירסום על ה – WALL שלי אחד מהמתכונים שפירסמתי פה ועשיתם לו גירסה – הכל הולך. כל דבר כזה מכניס אתכם להגרלה. עשיתם לייק ו – SHARE נכנסתם פעמים להגרלה, עשיתם את כל השלושה נכנסתם שלוש פעמים, אתם מנויים לבלוג שלי – אז בכלל הרווחתם עוד מקום (רק תעשו לייק לעמוד כדי שאני אדע שאתם רוצים להשתתף וכמובן קראתם היטב את התקנון).
11. עשיתם לייק לדף שלי עוד לפני שפירסמתי את התחרות רק תלחצו שוב לייק על הסטטוס כדי שאני אדע להכניס אתכם להגרלה.
12. החלטתם להשתתף – הפרס מגיע אליכם עד הבית כל עוד אתם גרים בגבולות הערים הבאות: ר"ע, אלעד, שוהם, פתח תקווה, תל אביב, ר"ג, גבעתיים, הרצליה, רמת השרון, רעננה, כפר סבא. מעבר לערים האלו – תצטרכו להתחייב לאסוף את זה ממני.
13. התחייבתם לאסוף את זה ממני – עליכם להגיע בזמן, לא תגיעו זה עובר לממתין לזכייה אחריכם.
14. לכל פרס מוגרל הזוכה ושני פתקים אחריו במידה והזוכה יוותר או לא יוכל לקבל את הפרס שלו מסיבות כאלו ואחרות, הפתק שאחריו יהיה בהמתנה.
15. אתם גרים בחו"ל ובא לכם גם להשתתף – עם כתובת בחו"ל ורק לפרס השלישי.
16. זכיתם? פה זה כמו בלוטו! אתם מצטלמים ומעלים את התמונה שלכם לדף שלי בפייסבוק
17. תאריך תחילת התחרות – מהיום
18. תאריך סיום: 7.5.2013

רוצים לקבל הצצה למה אני מתכוונת?